🌿
את השבוע הזה התחלתי עם שאלה:
מה אני רוצה לקחת איתי לחודש ספטמבר?
במפגש היצירתי שקיימתי בזום השבוע,
הזמנתי גם
את המשתתפות שלי לשאול את עצמן את אותה שאלה.
אני בחרתי במילה שלווה.
ואז, כמה אירוני...
דווקא בתוך המפגש הזה הזום השתבש.
התנתק.
ניסיתי להתחבר מחדש ולא הצלחתי.
וברגע אחד, המילה שבחרתי לקחת איתי לספטמבר - שלווה - קיבלה מבחן קטן במציאות. 😱
כי שלווה היא דבר אחד כשכולם מחוברים,
הכול עובד והתוכנית מתקדמת בדיוק כמו שתכננתי.
והיא דבר אחר לגמרי כשמשהו משתבש.😔
לקח לי זמן לצאת מהשיבוש הזה.
אני לא תמיד יודעת ברגע הראשון להגיד: "אוקיי, הכול בסדר, נמצא
פתרון."
לפעמים אני צריכה רגע...
להתבאס.
לנשום.
לעכל.
ואז להתחיל לראות אפשרויות חדשות.
ומה שעזר לי באותו רגע היה גם משהו
נוסף שלמדתי השבוע:
אני לא חייבת לדעת הכול.
אני יכולה לסמוך על עצמי.
וגם - אני לא חייבת לעשות הכול לבד.
הנשים שהיו איתי במפגש הושיטו לי יד.
ואני הסכמתי לקבל אותה (וזה .(לא מובן מאליו
הן עזרו לי למצוא דרך אחרת להמשיך את המפגש,
גם כשהדרך שתכננתי כבר לא הייתה אפשרית.
ואני חושבת שיש כאן עוד משהו שלומדים
עם הזמן.
ככל שאנחנו מתרגלות לעצור, להתבונן וליצור אפשרויות חדשות,
אנחנו אולי לא מונעות את השיבושים, אבל אנחנו יכולות
לזהות אותם מהר יותר.
כאילו שאנחנו מקבלות סימן מהמוח שלנו לשים לב:
רגע, משהו השתבש כאן.
ואז להתחיל לחפש אפשרות אחרת.
ואולי גם הזמן שאנחנו נשארות בתוך
השיבוש הולך ומתקצר.
כמו בקו הנוירוגרפי, לא תמיד הוא הולך לאן שחשבנו.
אבל אנחנו יכולות ללמוד לא להיתקע רק על זה שהוא לא הלך לפי התכנון,
אלא לראות מה אפשר ליצור ממנו מכאן והלאה.
זה גורם לי לחשוב על השנה החדשה.
אולי שנה טובה יותר היא לא שנה שבה
שום דבר לא משתבש.
אולי זו שנה שבה אנחנו לומדות לפגוש
גם את השיבושים קצת אחרת...
לתת לעצמנו זמן לצאת מהם.
להסתכל על מה שקרה.
להעלות אפשרויות חדשות.
לבחור.
לשנות כיוון כשצריך.
לבקש עזרה וגם להסכים לקבל אותה.
ובעיקר לזכור:
אנחנו לא חייבות לדעת הכול.
אנחנו יכולות לסמוך על עצמנו. 💜
אז לשנה החדשה אני מאחלת לנו
שנה טובה יותר.
שנה שבה נרשה לעצמנו להיות בתהליך,
לרכך פינות כשצריך,
להשאיר מקום למה שעדיין מתהווה,
ולא לפחד מקווים שלא הולכים בדיוק לפי התכנון.
שנדע לעצור.
לנשום.
להקשיב.
לקבל.
וליצור מחדש, גם כשמשהו משתבש בדרך.
ושנזכור שלא כל קו צריך לדעת מראש לאן
הוא הולך.
לפעמים מספיק לסמוך על עצמנו ולגלות את הצעד הבא תוך כדי תנועה.
שנה של שלווה, גם כשהדרך לא תמיד שקטה.
שנה טובה יותר לכולנו.
מרסיה
פסק זמן יצירתי עם מרסיה
לעצור. לנשום. ליצור. להתחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה