24 מרץ 2011

חלומות שהגשמתי בשבוע אחד בחודש מרס 2011 ואפילו לא חלמתי עליהם...

אני יודעת שנעלמתי קצת בשבוע האחרון אבל יש לזה סיבה טובה.
ביקרתי במקום קסום, הכרתי אנשים מקסימים והגשמתי חלומות שלא חלמתי עליהם. 
רוצה להודות מקרב לב לכל אלה שאפשרו לי חוויה זו!
הסתקרנתם לדעת איפה הייתי ואילו חלומות הגשמתי?
נסעתי לאיי מאוריציוס, מקום קסום, גן עדן אמיתי,  עם קבוצת אנשים מדהימה במסגרת עבודתו של בעלי, אבי. זו היתה נסיעת פרס עם הרבה פינוקים עבור אנשים שהצטיינו באופן יוצא מן הכלל בעבודתם. לצד הפינוקים היו פעילויות מאתגרות-אקסטרים (בכל קנה מידה!). ניצלתי את ההזדמנות והגשמתי חלומות שלא חלמתי עלהים תוך כדי בחינה עצמית מחודשת. בטיול הזה, חוויתי חוויות שלקחו אותי לשיאים חדשים, שיאים של מסוגלות אישית ושל הצלחות. הפכתי טיול של כיף להמשך המסע האישי שלי, כשאני בודקת יכולות שלי, שטרם פגשתי בהן, וגבולות חדשים של מסוגלות.  בהמשך תוכלו לקרוא וגם לראות...  
היום, כשאני בבית, אני יכולה לומר בגאווה רבה ולצעוק בקול רם:
יש!! עשיתי את זה!I Did It! .
במהלך כל השבוע, ששהיתי באיי מאוריציוס, חיפשתי את "מילת המפתח", שתאפיין עבורי את "חווית מאוריציוס". בספרה "לאכול, להתפלל, לאהוב", ליז גילברט מקבלת הסבר מפי ג'וליו האיטלקי ש"הדרך לפענח את העיר ותושביה היא לגלות את מילת המפתח של העיר". חיפשתי ומצאתי את מילת המפתח של מאוריציוס עבורי. המילה שלי היא חלום! חלום שלא חלמתי ואני מגשימה אותו במהלך שבוע אחד בחודש מרס 2011 באיי מאוריציוס הקסומים.
אז, תעצמו עינייים ותחשבו שהגעתם איתי לאיי מאוריציוס... ויהיה ערב...בטיסה מאד ארוכה ל"גן עדן" עם הרבה תרגילי מוח לגישות חיוביות והרפייה...ויהיה בוקר...  

היום הראשון באיי מאוריציוס מתחילים בשייט קצר לאי קסום עם מים צלולים, אלמוגים, דגים ודגיגים, צלילות עם שנורקלים כדי לראות את הדגים היפים, קצת בירה, קוקטלים משובחים עם פירות טרופיים (הזכירו לי את ברזיל, אבל לא היתה להם קאיפיריניה!), אוכל משובח עם הרבה פירות ים (באמת חשבתי שאני בברזיל...) והרבה חברים חדשים מדהימים. 
משם נסענו לקבלת פנים חמה במלון שלנו – מלון מדהים. עוד חלום...

מאוריציוס – היום השני: הסיעו אותנו לשמורה מיוחדת ובה מטיילים עם אריות. כן, כן! בעצם, הם שני גורי אריות חמודים יחד עם מאמניהם, שליוו אותנו לאורך כל הדרך, אבל בכל זאת...אריות!  ליטפנו אותם (את הגורים!), הצטלמנו איתם, קיבלנו מקל להגנה (?) והנחיות ברורות להסתכל להם בעיניים ולא לברוח. בקיצור, התנהגנו בהתאם! המשימה בוצעה בהצלחה ובהנאה רבה. חוויה שונה ומקורית.
נסיעה בטרקטורון בשטח השמורה בין בעלי החיים, זו היתה המשימה הבאה. רציתי לנהוג לבד אבל לבושתי, נפסלתי בנסיעת המבחן כך ש"נאלצתי" להצטרף לטרקטורון של אבי. למען האמת, הרווחתי מהפסילה כי הצלחתי לצלם צילומים מרהיבים של בעלי החיים והרווחתי רייד מטורף עם אבי, נהג שוֹדים. אחלה משימה!
מלאי אדרנלין, לקחו אותנו לחצות גשר תלוי (רוחב הגשר כרוחב קורת עץ והיינו קשורים לגשר למקרה ש...) ואומגות (שתיים)...וואו! אומגה, אני אוהבת כי כבר עשיתי, אבל כדי להגיע לאומגה חייבים ללכת על הגשר התלוי... אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני פחדנית! הגשר התלוי היה עבורי מכשול ואתגר ענקי! איך אני חוצה את הגשר בהצלחה ובלי לפחד? איך לא לוותר? התחלתי לנשום באופן סדיר, גייסתי את כל הידע שלי בתרגילי מוח להורדת מתח ולחשיבה חיובית. נשמתי, הכרזתי בקול שאני עושה את זה בהצלחה, הודיתי לאמא-אדמה על הטבע המופלא ובאומץ רב, התחלתי לחצות את הגשר התלוי. צועדת לאט-לאט, זוכרת את דברי המדריכה ומנסה להניח את הרגל בדיוק באמצע קורת העץ, ועוד צעד, רואה את התהום מתחת, ממשיכה לנשום וחושבת לעצמי שאני צריכה להנות מהנוף המופלא! ועוד צעד 
ו...יש!!! עשיתי את זה. חציתי את הגשר! קפצתי וצהלתי מרוב התרגשות. אחרי החוויה העוצמתית הזו – שתי האומגה שבאו אחריה, היו קלי קלות ומאד מהנות;).וואו! איזה יום!

ביום השלישי – הפגישו אותנו עם עולם הדממה. נסענו באופנוע ים מיוחד מתחת למים (אל תשאלו אותי איך הכלי פועל) ולסיום ההרפתקאה הימית, חבשנו קסדת אמודאי, הלכנו בקרקעית הים, האכלנו דגים בלחם והיה שקט, שקט מדהים. התחושה שלי היתה כאילו אני אסטרונאוט שמתהלך על הירח... ככה נראינו גם, כמו אסטרונאוט עם האקוואריום על הראש. שתי החוויות התת-ימיות– ממש מדהימות. לצערי, אין לי תמונות מהאירועים המרשימים האלה.

היום הרביעי הגיע– שייט של שעה וחצי ברחפת לקח אותנו ל"אי השטוח". באנגלית זה נשמע טוב יותר "The Flat Island". הרגשנו ונראנו כמו משתתפי התכנית "השרדות". באי השטוח – אין שירותים, אין מקלחות, נאדה. השרדות אמיתית! מלבד הבר והברביקיו שעמדו לרשותינו...אל דאגה! לא היינו מסכנים. הים מדהים! האנשים מדהימים! האוכל והשתיה! והעיקר, כדור נגד בחילות. הים סער ורובנו סבלנו בשייט. בסוף היום, חוף המבטחים חיכה לנו, עם המלון הנהדר ובערב התקיים לכבודנו מופע סיום מרשים.

למחרת, לפנות בוקר, תמו חמישה ימי החלום. 
חלומות שהגשמתי בשבוע אחד בחודש מרס 2011 ואפילו לא חלמתי עליהם.
עכשיו, החלו הימים להבנת החלום.

התמונות למזכרת מהחלום, הפכו לסרטון עם מוזיקה מקומית בשפה הקריולית.
ניתן לצפות בו בערוץ היו-טיוב שלי.

תהנו ותתרגשו מהחוויות שחוויתי במסע שלי במשך חמישה ימים בחודש מרס 2011 באיי מאוריציוס. 

תודה על זמנכם ולהתראות ברשומה הבאה:)
מרסיה