האם נוירוגרפיקה יכולה לעזור לי עם...?

 הרבה פעמים שואלים אותי: "מרסיה, נוירוגרפיקה יכולה לעזור לי עם...?"

וכמעט תמיד, זו שאלה שאני לא אוהבת לענות עליה ב"כן" או "לא" פשוטים.

לא כי אני מתחמקת, אלא כי התשובה האמיתית תלויה במה שאת מבקשת לפגוש בתהליך.

כשאני בודקת אם נוירוגרפיקה מתאימה לנושא שמישהי מביאה, אני מנסה להבין קודם שלושה דברים:

1. מה מעסיק אותך עכשיו?

האם זו מחשבה שחוזרת על עצמה? החלטה שאת מתלבטת לגביה? או מצב שאת רוצה להבין ולבחון מזווית אחרת?

2. מה היית רוצה לקבל מהתהליך?

לא תמיד אנחנו צריכות לפתור משהו מיד. לפעמים כל מה שאנחנו צריכות זה לעצור, להתבונן במה שקורה בתוכנו, לזהות חיבורים חדשים ולבדוק אם אפשר להסתכל על הדברים אחרת.

3. האם מתאים לך להתבונן בנושא דרך יצירה?

נוירוגרפיקה היא תהליך ציורי מונחה שבו הקווים, הצורות והצבעים הם השפה שלנו. לא צריך לדעת לצייר, אבל כן צריך רצון ופתיחות להתנסות בדרך קצת אחרת.

רק אחרי שאנחנו מבינות את הדברים האלה יחד, אני יכולה להגיד בכנות אם הכלי הזה נכון לך.

כי המטרה שלי היא לא להתאים את הנוירוגרפיקה לכל דבר בכל מחיר — אלא לבדוק מה באמת ישרת אותך ואת מה שאת צריכה כרגע. לפעמים התשובה תהיה כן, ולפעמים אגיד לך בכנות שכדאי לחפש כלי אחר.

אז אני מאוד סקרנית לשמוע ממך:

מה הנושא שהיית רוצה לבחון מזווית אחרת?

כתבי לי בתגובות:

"נוירוגרפיקה יכולה לעזור לי עם..."והשלימי את המשפט👇

תודה,

מרסיה 💜

פסק זמן יצירתי עם מרסיה | לעצור. לנשום. ליצור. להתחבר.

ואם לא צריך לדעת הכול מראש?

 הייתי בטוחה שאני צריכה להבין מה לעשות.

בסוף, מה שעזר לי הכי הרבה היה פשוט לעצור ולצייר.

יש פעמים שאני מנסה לפתור משהו דרך הראש:

לחשוב, לנתח, למצוא את התשובה הנכונה.

ואז אני עוצרת. לוקחת דף. ומתחילה לצייר.

לא כי אני כבר יודעת מה אני רוצה להגיד לעצמי,

ולא כי אני יודעת איך הציור ייראה בסוף.

אני פשוט נותנת ליד להתחיל לנוע.

זה בדיוק מה שקרה לי כשציירתי את "השנה הטובה שלי" בראש השנה.

לא ידעתי מראש איך היא תיראה.

לא ידעתי אילו צבעים יופיעו, איך הקווים יתחברו

ומה יתגלה בתוך התהליך.

אבל תוך כדי הציור, משהו מתאפשר.

אני יכולה לראות חיבור שלא ראיתי קודם,

להסתכל על נושא מזווית אחרת,

או פשוט להבין קצת יותר טוב מה באמת קורה לי.

וזו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את הנוירוגרפיקה.

היא לא נותנת לי תשובות מוכנות.

היא מאפשרת לי לעצור ולהסתכל אחרת.

זה ציור הנוירוגרפיקה שלי, ☝

והוא מבטא בצורה גרפית את "השנה הטובה שלי".

וכשאני מסתכלת עליו עכשיו, אני לא רואה רק צבעים וקווים.

אני רואה תהליך שעברתי, מחשבות שפגשתי,

ומה שבחרתי לקחת איתי אל השנה הזו.

ואני סקרנית לשאול אותך:

אם היית מציירת עכשיו את השנה הטובה שלך,

איזה צבע היה מופיע בה ראשון?

תודה

מרסיה

 נ.ב.: כאן הקישור לתרגיל הנוירוגרפי "השנה הטובה שלי!"

מושג השפע משתנה אצלי

מושג השפע משתנה אצלי ככל שהתודעה שלי מתרחבת ואני צומחת... 🌈

לפני הרבה שנים, כשמושג השפע "הגיע אליי" לראשונה, חיפשתי את הפירוש המילוני שלו:

"כמות גדולה ורבה, עושר, רווחה".

המשכתי לחקור ונתקלתי ב"חוק המשיכה", "דומה מושך דומה" וכאלה...

אז עוד לא ממש הבנתי את זה, כי שפע עבורי היה שם נרדף לעושר ולהצלחה כלכלית.

השנים חלפו, ואני המשכתי ללמוד ולהתפתח.

התחלתי להבין ששפע הוא משהו הרבה יותר רחב.

לא רק כסף. לא רק הצלחה.

אלא גם מצב תודעתי, היכולת לראות את מה שכבר קיים, להכיר בו ולאפשר לו מקום.

ואז נתקלתי לראשונה במשפט של יוסי קדמי:

"שפע לא קורה לך, את קוראת לשפע!"

התרגשתי, כי המשפט הזה עשה לי שכל.

באותו זמן נפתחתי לעולם הנוירוגרפיקה, ופשוט התחלתי לתת ביטוי נוירוגרפי לשפע.

וזה היה עבורי צעד נוסף בהרחבת תודעת השפע שלי.

השבוע, תוך כדי חיפוש "שפע" בתיקיות המחשב שלי, 

המאמר "הצטרפו לאתגר השפע הגדול, זה בחינם"  של פריידי מרגלית ואלימור הניג, שפורסם בתקופת הקורונה, "קפץ" לי החוצה. (קישור למאמר בסוף)

כבר אז הוא גרם לי לחשוב מחדש על מושג השפע, אבל כנראה שלא הייתי מספיק בשלה להבין אותו לגמרי.

היום, כשקראתי אותו שוב, הרגשתי שהוא מזקק עבורי חלק גדול מהדרך שאני עוברת בשנים האחרונות – ומה שאני זוכה להעביר הלאה דרך הנוירוגרפיקה.

במאמר מוצגים שלושה צעדים בדרך לתודעת שפע, והם התחברו לי מאוד לעבודה שלי:

הראשון הוא הודיה והכרת תודה.

לעצור ולראות את מה שכבר יש.

זה בדיוק מה שעשינו במפגש "נוירו־הכרת תודה" האחרון שלנו.

יחד עצרנו, נשמנו, הודינו וציירנו לא רק על המתנות שקיבלנו – אלא גם על המקום שהתפנה.

הצעד השני הוא פרגון.

לראות את הטוב אצל מישהי אחרת, לפרגן לה – ולהסכים שהטוב שלה לא גורע מהשפע שלי.

להפך.

אולי כשאני מסוגלת באמת לשמוח בטוב של מישהי אחרת, אני גם מרחיבה את היכולת שלי לראות טוב, להכיר בו ולקבל אותו.

וזה גם המקום שלי לעצור, לפרגן ולהודות לפריידי ולאלימור. המאמר שלהן פתח לי שוב את הדלת להתבוננות בשפע, והרחיב עבורי עוד קצת את התודעה. תודה לכן! 💜

והצעד השלישי הוא לשתף את המתנה שלנו עם העולם.

מה מייחד אותי?

במה אני טובה?

מה יש לי לתת?

גם זה מתחבר לי מאוד לנוירוגרפיקה – לתנועה בין הפנים לחוץ, בין מה שאני מגלה בתוכי לבין מה שאני מביאה לעולם.

וזה בדיוק המסע שאני מזמינה אותך אליו ב־30.9:

נוירו־שפע – אני מוכנה לקבל אותך!

ניקח את כל ההודיה והמקום שהתפנה, ונחקור דרך הקו, הצבע והתהליך הנוירוגרפי:

מהו השפע שכבר מקיף אותך?

מה את רוצה להזמין אל חייך?

ובעיקר – מה את מוכנה לקבל?

יום ד' | 30.9.26
18:00–20:00
בזום, מהמרחב השקט והנוח שלך

ההשקעה בך – 150 ₪

בונוס: משוב אישי ומעמיק ממני בוואטסאפ על הציור שלך.

להרשמה – שלחי לי הודעת וואטסאפ: 050-5919599

אני מזמינה אותך להצטרף אליי למסע שבו נבדוק לא רק מה אנחנו רוצות לזמן, אלא גם מה אנחנו מוכנות לראות, לאפשר ולקבל.

מרסיה 💜

פסק זמן יצירתי עם מרסיה
לעצור. לנשום. ליצור. להתחבר

הקישור למאמר:

אני לא יודעת מה השנה תביא... ומה אני מביאה אליה?

 השנה הטובה שלי

בהשראת השיר "השנה הטובה שלך" / שניקה שקד

יש שירים שאנחנו קוראות, ויש שירים שפשוט מבקשים מאיתנו לעצור.

השיר "השנה הטובה שלך" של שניקה שקד עשה לי בדיוק את זה.

הוא גרם לי לחשוב על השנה החדשה קצת אחרת:

במקום לבקש מהשנה להיות טובה אלינו,
מה אם נחשוב עליה כעל מרחב שאנחנו יכולות להביא אליו משהו מעצמנו?

משהו שאנחנו רוצות להרגיש.
לחזק.
לאפשר.
לקבל.

והשיר פשוט "ביקש ממני" להפוך לקווים וצבעים.

🎨תרגיל נוירוגרפי – השנה הטובה שלי

אני מזמינה אותך לקרוא את השיר לאט, ולשים לב איזו מילה, תחושה או משפט פוגשים אותך.

ואז:

1. קחי דף לבן, נקי וחלק.
דף שאין עליו שום תנאי ושום חשבון על מה שלא הספקת בשנה שעברה.

2. כתבי במרכז הדף מילה, איכות או כוונה שאת רוצה להביא איתך לשנה החדשה.
שלווה, אומץ, תעוזה, סבלנות, יצירתיות, זמן, אהבה... או כל דבר אחר שמרגיש נכון לך.

3. פרשי קווים נוירוגרפיים אל חלקי הדף.
תני לקווים להיפגש, לחצות זה את זה וליצור חיבורים חדשים.
אין צורך לדעת מראש איך הציור ייראה.

4. רַכְּכִי את הפינות במקומות שבהם הקווים נפגשים, והוסיפי צבעים שמרגישים לך כמו התחדשות, שמחה או כל תחושה שאת רוצה להביא איתך.

5. ובסיום, עצרי רגע ושאלי:

מה קרה לי בתהליך?
מה פגשתי בדרך?
ומה אני בוחרת לקחת איתי אל השנה החדשה?

 

💜 ההדהוד האישי שלי

גם אני ציירתי את "השנה הטובה שלי".

לא ידעתי מראש איך הציור ייראה, אילו קווים ייפגשו, אילו צבעים אבחר ולאן התהליך ייקח אותי.

ובתוך התהליך פגשתי שוב כמה מהתובנות שאני מעמיקה בהן בתקופה האחרונה:

אני לא יודעת מה השנה תביא.
אני לא יכולה לשלוט בכל מה שיקרה.
אבל אני יכולה לבחור מה אני מביאה אליה.
ואני יכולה לסמוך על עצמי שאדע לפגוש את מה שיגיע. 💜

וזה אולי הדבר שאני הכי אוהבת בתהליך הנוירוגרפי:

לא התוצאה היא העיקר.
אלא מה שקורה לי בדרך.

מה אני פוגשת.
מה אני מרככת.
מה מתגלה.
ומה אני בוחרת לקחת איתי הלאה.

אז אולי זו גם ההזמנה שלי לשנה החדשה:

לא לדעת הכול מראש.
לא לנסות לשלוט בכל מה שיקרה.
אלא לבחור מה אני רוצה להביא איתי, ולהסכים לפגוש את הדרך כפי שתתגלה.

שנה טובה יותר.
שנה של שלווה, גם כשהדרך לא תמיד שקטה. 🌿💜

וכשתעשי את התרגיל, אני אשמח לשמוע:

מה גילית על "השנה הטובה שלך" תוך כדי התהליך?

אפשר לשתף אותי במילה אחת, בתובנה או בתמונה של הציור.

שלך,

מרסיה 💜
פסק זמן יצירתי עם מרסיה
לעצור. לנשום. ליצור. להתחבר.