לפני כמה שנים, לקראת פסח, כתבתי כאן
על משחק המילים המופלא – "מועדים לשמחה".
תהיתי אז איך אפשר להצמיד
"מעידה" ל"שמחה",
וגיליתי את התובנה המרגשת: השמחה
נמצאת בדיוק שם, בעיקול שבין משבר למשבר.
היא בחירה אקטיבית שלנו לקום ולהמשיך.
הבוקר, במין סנכרון מושלם של היקום,
יצא לי משפט במשחק גלגל השראה של חברה מהפייסבוק:
"אני יודעת לקחת אחריות על ההצלחה שלי". משפט מפתיע בעוצמתו, לא ככה?
ופתאום הכל התחבר לי.
אנחנו יודעות לקחת אחריות על הטעויות
שלנו, על הכישלונות, על המעידות...
אבל מה עם לקחת אחריות על ההצלחה?
מה עם לקחת אחריות על הרגעים שבהם
הצלחנו להרים את הראש?
מה עם לקחת אחריות על הבחירה המודעת
שלנו "למעוד" דווקא לכיוון של אור וחיוך?
מבחינתי, להיות אנושית זה אומר שיהיו
מעידות. בכל תחומי החיים.
אבל החוכמה היא לא רק לדעת לקום,
אלא להבין שיש לנו את היכולת ואת
האחריות,
למנף את המעידה הזו ולהפוך אותה
לשינוי מבורך. וזה לא קל! וזה כן מאד מאתגר!
הבחירה היא בידיים שלנו. תמיד!
גם כשהדרך מפותלת, גם כשיש עיקולים
(ואתן יודעות כמה אני אוהבת לעגל
פינות בהצטלבויות של הקווים הנוירוגרפיים...),
אני בוחרת לקחת אחריות על ההצלחה שלי,
שהיא פשוט היכולת שלי למצוא את השמחה
בכל יום מחדש
ותאמינו לי שזה לא ממש פשוט במיוחד
בתקופה הזו...
אז לקחתי אחריות על ההצלחה שלי
ומעבירה לכן את המשפט שקיבלתי...🌹
אני רוצה לאחל לכולנו שנדע לקחת
אחריות על ההצלחות הקטנות והגדולות שלנו,
ושנדע תמיד "למעוד" ולקום
לשמחה...
מועדים לשמחה, באמת.🌸
מרסיה 🎨
