כבר תקופה ארוכה שהלב שלנו לא באמת נח.
המלחמה הזו נוכחת בכל נשימה, בכל כותרת, ובמתח שמתיישב לנו בכתפיים ובבטן.
בהרבה סדנאות שואלות אותי: "מרסיה, איך אפשר לצייר הרמוניה ושקט כשבחוץ סוער וכל כך הרבה כאב מסביב? זה מרגיש קצת לא מחובר למציאות, לא?"
בואו לרגע נעשה זום-אאוט ונבדוק...
הנוירוגרפיקה בזמנים של מלחמה היא לא בריחה
מהמציאות, אלא כלי שעוזר לנו להתמודד איתה. היא מאפשרת לנו לפתוח נתיבים חדשים
ולתת מקום לכל אותם רגשות: לדאגה, לעצב ולתחושת חוסר האונים ולתת להם ביטוי
ויזואלי ואסתטי.
על הדף, הכל מותר:
- מותר
לצייר קווים חדים ודוקרים שיוצאים מהלב (ה"קתרזיס").
- מותר
להרגיש שאין לנו צבעים שמחים היום.
- ומותר,
וזה אולי הכי חשוב – לעגל את הפינות.
כשאנחנו מעגלות את הפינות החדות של המפגשים הקשים
שעל הדף, אנחנו שולחות מסר למוח שלנו שאנחנו מסוגלות להכיל את זה. אנחנו מסוגלות
למצוא נתיב של רגיעה גם בתוך הכאוס. וזהו החוסן שלנו! אנחנו לא משנות את המציאות
בחוץ, אבל אנחנו משנות את האופן שבו הגוף והנפש שלנו מגיבים אליה.
עכשיו, נעשה זום-אין לתהליך הנוירוגרפי:
במהלך התקופה הזו, בעזרתי אנחנו מצליחות להפוך את הסטרס המשתק לתנועה זורמת וליצירה אסתטית.
אני מזמינה אותך לחוות יחד איתי תהליך נוירוגרפי מרגיע:
תרגיל 40 העיגולים בנוירוגרפיקה
קחי דף ועפרון, ציירי עיגולים ביד חופשית בכל מיני גדלים.
הם יכולים לחתוך אחד את השני או להיות אחד בתוך השני.
כמה עיגולים? כמה שתרצי (בנוירוגרפיקה אנחנו קוראים לתרגיל "40 עיגולים").
למה
עיגולים? כי עיגול הוא סמל להרמוניה ושקט בשפה הנוירוגרפית.
בשלב הבא, פשוט עגלי את הפינות שנוצרו במפגשי
העיגולים.
בתרגיל הזה אנחנו נותנות מקום לכל הכאב והמתח שבנו,
ללא שיפוטיות (הרי אנחנו מציירות עיגולים ביד חופשית)
ומחזקות את תחושת
המסוגלות שלנו. זה בדיוק מה שנחוץ לנו עכשיו.
יצרתי לעצמי כמה רגעי שקט בין אזעקה לאזעקה וזו
היצירה שלי (בתמונה).
ועכשיו תורך ליצור לעצמך רגע של שקט. אשמח מאוד
לראות את היצירה שלך כאן בתגובות.
שיהיה לנו יום שקט,
מרסיה 🌸
