אמאאאא...משעמם לי?!"
בחופש הגדול השנה, אני לא רוצה
לשמוע את המשפט הנצחי: "אמאאאא...משעמם לי?!". לפחות להמעיט בשמיעתו...
השנה, אני רוצה לחוות את חודשי החופש הגדול
– אחרת!
השנה, אני רוצה לשמוע "אמאאא...כיף לי!".
זה הזמן לחשוב איך עושים את זה...אחרת ובתקציב מאוזן!
אני עוצרת, נושמת כמה נשימות עמוקות, שותה
כוס מים להפגת מתחים, פורסת לפניי את לוח השנה של שני חודשי החופש הגדול, את מסגרת
התקציב שנקבעה לחודשים אלה, לוקחת נייר וכלי כתיבה וקדימה לעבודה.
אני מזמינה אתכם להצטרף אלי ולחוות אחרת את
חודשי החופש הגדול בתקציב מאוזן.
שלום
לכם, שמי מרסיה בריר ואני מורה מוסמכת לשיטת תרגילי מוח והקינסיולוגיה החינוכית.
פירוש המילה קינסיולוגיה- תורת הגוף בתנועה. זו שיטת עבודה ייחודית, המבוססת על
תרגילי תנועה עדינים לביצוע, המאפשרים שחרור מתחים ופחדים תוך
שיפור התקשורת בין המוח-הגוף והרגש כך שנצליח לפעול במיטבינו. השיטה הינה
בעלת אופי חינוכי וניתן לתרגל אותה באופן עצמאי
בכל מקום וזמן.
במאמר
שלפניכם, אציג מספר כלים ותרגילים של השיטה, ואני מזמינה אתכם להתנסות בהם.
הצעד הראשון – הגדרת המטרה
המטרה שלי
השנה: אני בוחרת לחוות את חודשי החופש הגדול בשמחה ובתקציב מאוזן.
איך קובעים
מטרה ראויה, מלהיבה שמניבה תוצאות?
בשיטת הקינסיולוגיה החינוכית ותרגילי מוח, הגדרת מטרה היא אחד השלבים של תהליך מובנה בן חמישה שלבים,
שנקרא "תהליך האיזון". במהלכו, משחררים מתחים ופחדים בביצוע של תרגילי
תנועה עדינים המתאימים למטרה– תרגילי מוח Brain Gym.
ואלה הם ארבעה קריטריונים להגדרת מטרה
בשיטת הקינסיולוגיה החינוכית ותרגילי מוח:
"ח.פ.צ.
חיים למטרה" (PACE=positive; active; clear; energetic)
ח= חיובית == > על המטרה להיות מנוסחת באופן חיובי ובזמן הווה,
פ = פעילה == > על המטרה
להניע לפעולה ולהיות ברת השגה,
צ = צלולה == > על המטרה
להיות מנוסחת באופן צלול וברור (רצוי לציין לו"ז),
חיים = אנרגטית == > על המטרה
להלהיב אותי לפעולה.
נבדוק אם המטרה שלי עונה על ארבעת
הקריטריונים של "ח.פ.צ. חיים למטרה":
"אני חווה
את חודשי החופש הגדול בשמחה ובתקציב מאוזן"
- האם היא מנוסחת בצורה חיובית?
- האם היא מביאה אותי לפעולה?
- האם היא מנוסחת באופן צלול וברור וניתנת למדידה?
- האם היא מלהיבה אותי, האם יש בה אנרגיה לפעולה?
התשובה היא "כן" לכל
הקריטריונים.
אז, למה תחושת מתח עולה כשמגדירים מטרה?
שאלות כמו "איך עושים את זה?" האם נצליח להגיע
לתוצאות?" עולות ואיתן הפחדים צצים.
נשחרר תחושות המתח בעזרת תרגיל תנועה עדין בשיטת תרגילי מוח,
הנקרא "נקודות חיוביות".
* איך מבצעים אותו?
- שתו לגימת מים
- הניחו את קצות האצבעות על המצח מעל הגבות (כמו בתמונה)
- מתחו את העור לשני הצדדים בעדינות
- החזיקו אותן שם כדקה בזמן שאתם חושבים על המטרה או מדברים עליה. אפשר לעצום עיניים ואל תשכחו לנשום...
תרגיל "נקודות חיוביות" משחרר מתח ומרגיע.
ניקח נשימה עמוקה ונמשיך לצעד הבא שלנו!
צעד שני – "שולחן עגול"- שיתוף הילדים בתכנון וארגון של חודשי
החופש הגדול בתקציב מאוזן.
שיטת הקינסיולוגיה החינוכית ותרגילי מוח הינה שיטה בעלת אופי חינוכי כך שלקיחת אחריות ושיתוף
הילדים היא חשובה להצלחת המטרה.
המשפחה מתרכזת ומתחילים בשתיית מים להפגת המתחים ובתרגיל תנועה עדין
שנקרא "האוזניות", תרגיל המעורר וממקד את מנגנון הקשב והשמיעה
שלנו.
איך מבצעים את תרגיל "האוזניות":
- שתו לגימת מים
- עסו בעדינות את אפרכסת האוזניים, כלפי חוץ, שלוש פעמים, מלמעלה עד למטה. לנשום במהלך התרגיל.
ההורים מציגים את הנושא, המטרה והתוצאות בסגרת התקציב המשפחתי.
המשימה: כל אחד מבני המשפחה אומר/כותב מה הוא רוצה
לעשות בחופש, כמה פעמים הוא רוצה לעשות זאת, בודק את המחירים ומתמחרים את
הפעילויות. ניתן להיעזר במידע באינטרנט, בהורים ו/או באחים הגדולים.
- הלוגיקה שמאחורי השיחה מביאה לביטוי ערכים של כבוד הדדי, שיתוף פעולה, שמירה על תקציב משפחתי, עזרה הדדית, גישור win-win, משא ומתן, ועוד...
- אפשר להכין מראש דף עבור הילדים: "הייתי רוצה לנסוע ל.....; לראות ...; לבקר...; לאכול...; לעזור...; לשחק...; לעבוד...; ועוד.
סיכום הפעילויות האישיות של כל אחד מהילדים,
הן הבסיס לתכנית של הפעילויות המשפחתיות לחודשי החופש הגדול בתקציב מאוזן.
הכינו פלקט משותף עם כל הפעילויות
המשפחתיות, קשטו אותו ותלו אותו במקום בולט בבית.
צעד שלישי – חגיגה ועיגון
זהו השלב האחרון של "תהליך
האיזון", שלב בו אנו חוגגים את השינוי ומעגנים בגוף את חווית ההצלחה.
איך מבצעים את תנועת העיגון?
- אמרו את משפט המטרה בזמן הווה כאילו הוא ממומש,
- עשו תנועה שתזכיר לתודעה לאן רוצים להגיע.
כי הגוף
הפיזי שלנו זוכר הכל. והעיגון, התנועה שעושים, מהווה גירוי לתודעה כל פעם שנזכור
את החוויה הזו. על מנת להזכיר לגוף את התחושה, יש רק לבצע את תנועת העיגון מחדש.
ככל שעושים אותה יותר הרי זה משובח...
כל פעם שתסתכלו על הלוח של הפעילויות המשפחתיות לחודשי החופש הגדול
בתקציב מאוזן – תעשו את תנועת העיגון ותחושו בגוף את התחושה הנעימה שחוויתם במהלך
העבודה המשפחתית למטרה משותפת "אנו
חווים את חודשי החופש הגדול בשמחה ובתקציב מאוזן." נרים כוס מים להצלחת המטרה – לחיים!
ואלה הם שלושת הצעדים לחוות את חודשי החופש
הגדול בשמחה ובתקציב מאוזן בעזרת שיטת הקינסיולוגיה החינוכית ותרגילי מוח: *חשוב –
לפני כל צעד, יש לשתות מים להפגת מתחים ולהכנסת תנועה חדשה לגוף.
·
"ח.פ.צ. חיים למטרה" (PACE=positive; active; clear; energetic)
·
תרגיל "נקודות חיוביות" משחרר מתח ומרגיע:
·
שיתוף הילדים ולקיחת אחריות בתכנון וארגון של חודשי החופש הגדול בתקציב מאוזן.
·
להכין פלקט מקושט ולתלות לתצוגה.
·
תרגיל "האוזניות", מעורר וממקד את הקשב והשמיעה.
·
לחגוג את השינוי ולעגן בגוף את חווית
ההצלחה.
אפשר לפרוט כל צעד לעיל, לצעדים קטנים
יותר- Baby steps (ברור יותר, מפורט יותר ומפחיד פחות).
לסיכום, חודשי החופש הגדול הם בעיקר
הזדמנות ללמידה אחרת, להנאות ושמירה על תקציב מאוזן, ללקיחת אחריות, לזמן איכות
משותף עם הילדים, לשמירת על השגרה וגם לפנות קצת זמן לעצמנו. בעזרת כלים פרקטיים ותרגילי תנועה עדינים בשיטת
הקינסיולוגיה החינוכית ותרגילי מוח אפשר בשלושה צעדים, לשמוע יותר ויותר "אמאאא...איזה
כיף לי!" וכך לחוות את חודשי החופש הגדול בשמחה ובתקציב מאוזן.
לשאלות, הבהרות וחיזוקים – אני לרשותכם.
אני רוצה להודות לגב' דורית היימן, מאמנת
עסקית ומומחית לכלכלת המשפחה, שתרמה מהידע שלה בתחום כלכלת המשפחה.
מאחלת לכם הצלחה והנאה בחוויות של חודשי
החופש הגדול בתקציב מאוזן!
תודה על זמנכם וכמו תמיד אשמח לקרוא את התגבובות שלכם,
♥מרסיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה