14 דצמבר 2011

איך עצרתי והנעתי שינוי בעצמי

היום, ה-15/12/2011, אמצע חודש דצמבר ובעוד 15 ימים נעביר דף ביומן ונקבל בשמחה ובהתרגשות את שנת 2012 עם כל השמועות שמסתובבות בעולם על השנה המיוחדת הזו.
היום, ה-15/12/2011, החלטתי לעצור, לטפס על סולם ולהסתכל באמצעות משקפת לעבר שנת 2011 שטרם הסתיימה.  לקחתי גם  זכוכית מגדלת לדרך.
אני לוקחת אתכם לסיור מרתק לעבר העשיות שלי במהלך שנת 2011. 
אני מקווה שתצטרפו אלי... אעשה זאת בעדינות ובמנות קטנות.

כשפתחתי את הבלוג שלי, בתחילת 2011, הבטחתי לשתף אתכם בבחירות ובקבלת ההחלטות, בלבטים, בכאבים, בעשיות, בצמתים, בעצירות, בעליות ובירידות. 
בגדול – זה מה שקרה בכל רשומה שפרסמתי. אני מרגישה שעד עכשיו קיימתי את  הבטחתי.

דבר מסויים חזר על עצמו ואני מבקשת לשתף אתכם. בתחילת השנה, הצהרתי שאתעד את המסע העסקי שלי כמדריכה ליחידים ולקבוצות בשיטת הקונסיולוגיה החינוכית ותרגילי מוח. ידעתי שבמסע העסקי אצטרך לשווק את עצמי הן לעצמי והן לעולם אבל לא ידעתי עד כמה שהאישי והעסקי כרוכים זה בזה כל כך חזק. אולי זה בגללי,  אבל היו תקופות שחוויתי קושי רב להפריד בין האישי לעסקי. 
בתקופות אלו, בחרתי לעצור ולטפל באישי כשההתפתחות העסקית שלי נמצאת "על אש נמוכה". אלה היו רגעים של תסכול ובאסה. יכולתי להמשיך ולטחון תחושות אלה, כפי שעשיתי תמיד, אבל הפעם, דוקא ברגעים האלה, הייתי לאט לאט פותחת את ארגז הכלים שלי ומפשפשת עמוק בפנים ובוחרת בעוד כלי ובעוד שיטה כדי "להזיז את הכסא שלי" ולראות את המצב בזויות ראייה קצת אחרות...ולהמשיך הלאה במסע. 
לא קל היה עבורי והשינוי בתפיסה, בהחלט הוא מאד מאתגר!

היום, החלטתי לעצור  ועוד בטרם אעלה על הסולם, אקח את זכוכית המגדלת ואשתף אתכם בתוצאות של המפגשים שהתקיימו אצלי בתאריך 12/12/2011 . אני בטוחה שאתם סקרנים לדעת איך הם היו...
היו אלה מפגשים מעולים (גם המפגש שהתקיים בבוקר וזה שהתקיים בערב).  הנשים שהגיעו אלהים הן נשים מופלאות (הזדמנות נהדרת להודות להן). 
וואו! אני מתחילה את העצירה שלי עם דובדבנים. איזה כיף! אני ב"היי" מאז...כי באמת - מגיע לי! עבדתי קשה והצלחתי. סליחה על חוסר הצניעות. ד"א, זו אחת הנקודות ב"אישי" שהפריע לי ב"עסקי". אם בעבר, לא הייתי מעיזה לומר על עצמי דברים טובים כי "זה לא יפה ולא מנומס" "לא מתאים לך" ועוד כאלה אמונות מגבילות, היום אני אומרת בקול רם וממליצה על עצמי. כן, אני טובה! כן מגיע לי להצליח!
קיום המפגשים האלה אצלי בבית "נולדו" אחרי שקיבלתי תשובה שלילית ממקום מסויים. נו? אז מה עושים? "הם" הציבו בפני מחסום. אני נעמדתי מולו עם הרבה מחשבות, רגשות ותחושות שונות. מה אני עושה עכשיו? האוטומט שלי אמר:  "את לא מספיק טובה" "שוב לא רוצים אותך". הרגשתי שהאוטומט קורא לי ומושך אותי אליו... אבל הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, הרגשתי שזה לא מתאים לי. אמרתי לאוטומט: "אני טובה ואני יכולה להפיק לבד את המפגשים שלי ואנשים יגיעו". קמתי ועשיתי. קמתי והנעתי שינוי בעצמי. התחלתי במסע פרסום, שיווק ומכירה. לא יאומן! חגגתי כל אישה שביקשה להירשם. חברה יקרה המליצה בפני החברות שלה. אני ניגשתי לאנשים והזמנתי אותם. והם הגיעו. נשים יקרות הגיעו למפגשים. והמפגשים היו הצלחה. הן ביקשו עוד. כך שאני מתחילה מסורת של מפגשים קבועים פעם בחודש. עידכונים יבואו בהמשך. כן, אני טובה! כן, אני עושה! כן, יש תוצאות! היה גם טלפון להזמנת סדנה. וואו! כמה שאני מאושרת.
אמרתי לכם שאני מתחילה עם הדובדבנים...
בעצירה הזו אני משתפת אתכם בעובדה שלא חיכיתי לשינוי אלא הנעתי את השינוי בעצמי...לפעמים, אם רוצים לראות שינוי לטובה, צריך לקחת את העניינים לידיים. זה מה שעשיתי. ואני מאושרת!

תודה על זמנכם,
ולהתראות בעצירה הבאה...
מרסיה