אני יושבת
מול הדף הלבן בספר הסקיצות הנודד שקיבלתי
ואין לי אף רעיון מה לצייר...
ואז, בלי הודעה מוקדמת,
קפץ החוצה במלוא הדרו
ה"אני לא מספיק..."
ה"אני לא מספיק טובה
..."
ה"אני לא מספיק מקצועית ..."
"מה חשבת לעצמך כשהצטרפת
לקבוצה?"
כן! הדפוס הישן והנושן הזה קפץ לביקור...
אוי! ממש לא כיף...
הדפוס הזה, ש"אני לא מספיק...", אפשר להשלים את החסר,
ליווה
אותי כמה ימים טובים עד שנמאס לי!
החלטתי
שדי לו להציק לי...
עשיתי פוס והתחלתי לבדוק מה קרה,
מה פתאם
הוא צץ לו שוב...
וזה
הסיפור בקיצור...
הכל התחיל
ממשהו טוב ונחמד.
הצטרפתי
לקבוצה בפייסבוק שנקראת "ספרי סקיצות נודדים".
זוהי
קבוצה של נשים יוצרות יומנים אמנותיים, (Art Journaling)
ואלה
נשלחים בדואר, אחת לשניה.
על כל יוצרת, ליצור 4 עמודים בספר הסקיצות.
עמוד אחד, כפולת עמודים ועוד עמוד אחד כדי שהיוצרת הבאה תמשיך את היצירה.
הנושא על פי הבחירה של בעלת היומן. בד"כ הנושא הוא חופשי.
בתום 12
חודשים, ספר הסקיצות שלי אמור לחזור אלי עם יצירות של עוד 11 נשים.
זה נשמע
לי ממש מרגש, מרתק, יצירתי ומאתגר.
כיוון
שאני אוהבת לאתגר את עצמי, הצטרפתי לקבוצה, איך לא?
הכנתי ספר
סקיצות משלי במו ידיי, כולל תפירת הדפים והכנת הכריכה
ושלחתי אותו
לדרכו להמשך המסע.
במקביל, התחלתי
לקבל ספרי סקיצות של חברות הקבוצה וליצור בהם.
הספר הסקיצות
האחרון שקיבלתי, היה מדהים ביופיו.
ופתאום,
הרגשתי שאני מפחדת "לקלקל" את הספר עם היצירות שלי.
ה"אני לא מספיק טובה ולא מספיק מקצועית"
זעק קול מתוכי...
הדפוס
"אני לא.." קפץ החוצה ובג-ד-ו-ל!
וואו! זה
ממש שיתק אותי
בלאק אאוט
מוחלט.
מזמן לא
חוויתי את ה"אני לא..." בעוצמה כל כך חזקה.
זה הפתיע
אותי כל כך...
א-ב-ל,
אחרי כמה
ימי באסה... פניתי לעזרה.
חשבתי שהקבוצה בפייסבוק,
זה המקום המתאים ביותר לעזור לי לצאת מזה...
כתבתי
בקבוצה את תחושותיי ואיך אני מרגישה מול הדפים הלבנים...
כבר בכתיבה
ובשיתוף, חשתי בהקלה מסויימת.
קיבלתי מהנשים
בקבוצה הרבה עידוד ותמיכה וגם טיפים להמשך.
"ליצור איך ומה שאת אוהבת", חזר מספר פעמים.
נשמתי
עמוק והרגשתי שאני יכולה להתמודד עם הדפים הלבנים שמולי.
התחלתי
ליצור איך שאני אוהבת, איך שאני יודעת ובעיקר, איך שאני מרגישה.
כי
היומנים האלה, הם בעצם ביטוי האמנותי של עצמנו.
וזה כל
היופי ביומני הסקיצות-
Art Journaling.
חוויתי
תהליך העצמה מכיוון לא צפוי ואני מודה
על ההזדמנות.
* מזיהוי
הדפוס/האמונה המגבילה/המעכבת,
* העצירה
וזיהוי הרגש שעולה בי,
* השאלה: מה
לעשות?
* בקשת עזרה
וקבלתה.
* ההבנה
והתובנה ש"להיות אני זה הכי נכון עבורי".
כמה פשוט,
כמה מדוייק ומעצים. תודה!
ואלה
היצירות העצמה שלי ביומן הסקיצות הזה:
עמוד 1 - (הציור מצד שמאל) להאמין בעצמך וחלומות מתגשמים
כפולת הדפים - הציור נעשה בשיטת ציור-ריפוי שלמדתי בשם נוירוגרפיקה. (אני מבטיחה לשתף עוד על השיטה
המדהימה הזו. בעזרת הציור הנוירוגרפי)
מ"אני לא..." ל"אני
כן...", תהליך מדהים שעובד ברמת הנוירונים בעזרת הנוירוגרפיקה. כולל דודלים, שאני כל כך אוהבת.
דף נוסף - שיהיה משותף
ליוצרת הבאה, רציתי להעביר הלאה את מה שאני מאמינה ואוהבת לעשות: "זה הזמן
שלך" "לנשום, לאזן, להנות,"להאמין בעצמך" ו"להדגיש את
הטוב" .
אני משתפת אתכן-ם בחוויה שלי כי
אם זיהיתן-ם דפוס/אמונה שקפץ החוצה פתאום,
אם זיהיתן-ם דפוס/אמונה שקפץ החוצה פתאום,
קחו את ההזדמנות
לצמיחה אישית.
אני כאן אם תרצו
בעזרתי.
יש כלים רבים להתמודדות
עם התחושה הזו ש"אנחנו לא מספיק טובים ".
עם זאת, אני מבקשת
שתזכרו שאתן-ם טובות-ים כפי שאתן-ם,
כפי שאני כן טובה
בדיוק כפי שאני.
מאחלת לכן-ם הרבה טובים!
ותודה על זמנכן-ם.
מרסיה ♥
את הכי טובה!
השבמחקלגמרי הכי טובה כפי שאני... פשוט צריכה לזכור את זה...
מחקתודה על העידוד החם♥