השנה הטובה שלי
בהשראת השיר "השנה הטובה שלך" / שניקה שקד
יש שירים שאנחנו קוראות, ויש שירים שפשוט מבקשים
מאיתנו לעצור.
השיר "השנה הטובה שלך" של שניקה
שקד עשה לי בדיוק את זה.
הוא גרם לי לחשוב על השנה החדשה קצת אחרת:
במקום לבקש מהשנה להיות טובה אלינו,
מה אם
נחשוב עליה כעל מרחב שאנחנו יכולות להביא אליו משהו מעצמנו?
משהו שאנחנו רוצות להרגיש.
לחזק.
לאפשר.
לקבל.
והשיר פשוט "ביקש ממני" להפוך לקווים
וצבעים.
🎨תרגיל נוירוגרפי – השנה הטובה שלי
אני מזמינה אותך לקרוא את השיר לאט, ולשים לב
איזו מילה, תחושה או משפט פוגשים אותך.
ואז:
1. קחי דף לבן, נקי וחלק.
דף
שאין עליו שום תנאי ושום חשבון על מה שלא הספקת בשנה שעברה.
2. כתבי במרכז הדף מילה, איכות או כוונה שאת
רוצה להביא איתך לשנה החדשה.
שלווה,
אומץ, תעוזה, סבלנות, יצירתיות, זמן, אהבה... או כל דבר אחר שמרגיש נכון לך.
3. פרשי קווים נוירוגרפיים אל חלקי הדף.
תני
לקווים להיפגש, לחצות זה את זה וליצור חיבורים חדשים.
אין
צורך לדעת מראש איך הציור ייראה.
4. רַכְּכִי את הפינות במקומות
שבהם הקווים נפגשים, והוסיפי צבעים שמרגישים לך כמו התחדשות, שמחה או כל תחושה שאת
רוצה להביא איתך.
5. ובסיום, עצרי רגע ושאלי:
מה קרה לי בתהליך?
מה פגשתי בדרך?
ומה אני בוחרת לקחת איתי אל השנה החדשה?
💜 ההדהוד
האישי שלי
גם אני ציירתי את "השנה הטובה שלי".
לא ידעתי מראש איך הציור ייראה, אילו קווים
ייפגשו, אילו צבעים אבחר ולאן התהליך ייקח אותי.
ובתוך התהליך פגשתי שוב כמה מהתובנות שאני מעמיקה
בהן בתקופה האחרונה:
אני לא יודעת מה השנה תביא.
אני לא יכולה לשלוט בכל מה שיקרה.
אבל אני יכולה לבחור מה אני מביאה אליה.
ואני יכולה לסמוך על עצמי שאדע לפגוש את מה שיגיע. 💜
וזה אולי הדבר שאני הכי אוהבת בתהליך הנוירוגרפי:
לא התוצאה היא העיקר.
אלא מה שקורה לי בדרך.
מה אני פוגשת.
מה אני
מרככת.
מה
מתגלה.
ומה
אני בוחרת לקחת איתי הלאה.
אז אולי זו גם ההזמנה שלי לשנה החדשה:
לא לדעת הכול מראש.
לא
לנסות לשלוט בכל מה שיקרה.
אלא
לבחור מה אני רוצה להביא איתי, ולהסכים לפגוש את הדרך כפי שתתגלה.
שנה טובה יותר.
שנה של שלווה, גם כשהדרך לא תמיד שקטה. 🌿💜
וכשתעשי את התרגיל, אני אשמח לשמוע:
מה גילית על "השנה הטובה שלך" תוך כדי
התהליך?
אפשר לשתף אותי במילה אחת, בתובנה או בתמונה של
הציור.
שלך,
מרסיה 💜
פסק זמן יצירתי עם מרסיה
לעצור. לנשום. ליצור. להתחבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה