לפעמים אני חושבת שסיימתי להתכונן לקראת סדנה שאני מנחה... ואז התהליך הנוירוגרפי מזכיר לי שיש לו תוכניות משלו.
לקראת הסדנה החדשה שלי "נוירו-איזון
צ'אקרות", שהעברתי ביום חמישי האחרון, הכנתי ארבעה ציורים מפורטים. דייקתי
כל קו, בחרתי כל מילה, ובניתי את תסריט הסדנה, שיעניק למשתתפות את המרחב הכי בטוח
ומאפשר.
אבל אז הגיע הרגע שבו אנחנו מציירות
ביחד, בזום. 🎨 ושוב, קסם הנוירוגרפיקה קורה!
בתחילת התהליך בחרנו 7 מילים – מילה
אחת לכל צ'אקרה (מתוך "ספר המנדלה" של איתן קדם), מילים שנועדו להשתלב
בציור בסיום התהליך.
תוך כדי תהליך, הרגשתי שהמילה "איזון"
המייצגת את צ'אקרת הלב, פשוט "מבקשת" ממני להיות נוכחת, בנוסף למילה
"חמלה" שבחרתי בהתחלה.
צ'אקרת הלב היא הגשר שמחבר בין העולמות שלנו.
ודווקא שם, ברגע של שקט, הבנתי שזה המקום שבו האיזון האמיתי מתחיל.
אז מה למדתי? ✨
שגם כשאנחנו מורות ומנחות, הקסם
האמיתי של הנוירוגרפיקה הוא היכולת להקשיב לדף בזמן אמת. פשוט לשים לב, לנשום ולתת
ללב להגיד את שלו.
זה היה רגע של תשומת לב שמאפשר להרחיב את התודעה.
כאן מתחילה העבודה האמיתית שלי עם עצמי והשיתוף הזה הוא מה שמאפשר
לאחרות להצטרף לתהליך הריפוי.
האם גם לכן קורים רגעים כאלה, שבהם
התוכניות משתנות לטובת משהו מדויק יותר?
אשמח מאוד לקרוא אתכן בתגובות 👇
שלכן,
מרסיה בריר 🌸
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה