שמתי לב, שבזמן האחרון, אני מעדיפה לכתוב פוסטים לקראת סוף השבוע.
ועוד שמתי לב, שהפוסטים האחרונים קשורים למספרים...
ככה אני חושבת שאניצוברת יותר נושאים לכתיבה, לא?
ועכשיו בזמן הכתיבה...שמתי לב לדבר נוסף...
התאריך מחר הוא 16.9.16 ?
עוד תאריך מעניין, הספרה 9 מופיעה (פוסט קודם)
וגם פעמיים הספרה 16, שיהיה מאוזן...
עוד תאריך מעניין, הספרה 9 מופיעה (פוסט קודם)
וגם פעמיים הספרה 16, שיהיה מאוזן...
אם שמתן/ם לב לקוריוז הזה,
זה סימן שהתחלתן/ם לתרגל "שימת לב", בדיוק
כמוני.
כל הכבוד על שימת הלב!
יש רק בעד
מה בעצם אני מרוויחה כשאני כותבת פוסטים לקראת סוף השבוע?
ראשית, אני יכולה לאחל לכן/ם סוף שבוע מדהים.
אני יכולה לעצור, להסתכל אחורה ולעשות מעין סיכום שבועי
ובעיקר, אני יכולה לשתף אתכן/ם בחוויות, בתובנות ובאירועים שחוויתי במהלך השבוע.
והשבוע היו הרבה... הי, אל תדאגו, לא אתחיל לכתוב על הכל...
ברשותכן/ם, אציין רק מספר דברים...
שימת לב
"שימת לב" הוא כלי עוצמתי משיטת הקינסיולוגיה
החינוכית ותרגלי מוח, שאימצתי לחיי.
כלי "שימת לב" מופנה אל עצמנו, מה אנחנו מרגישות/ים,
חשות/ים וחושבות/ות ברגע מסויים.
במהלך השנים, הכלי הזה אבד לנו מכל מני סיבות...
עלינו, לשוב וללמוד אותו שוב - לשים לב לעצמנו ולשאול "מה שלומנו".
תעצמו לרגע את העיניים שלכן/ם,
תשימו לב לקצב הלב שלכן/ם, לנשימות שלכן/ם, אם יש מקום בגוף שמרגיש מתוח ועוד.
בשקט שלכן/ם, אפשר לתרגל "שימת לב".
איך זה מרגיש לכן/ם?
נקודת מבט
כשמתחילים לשים לב לעצמנו, לאחרים ולסביבה,
מתחילים להבחין שישנן נקודות מבט מגוונות, אחרות משלנו.
מתחילים להבחין שישנן נקודות מבט מגוונות, אחרות משלנו.
מפתיע, לא?
אבל, תאמינו לי, שזה בסדר גמור! לכל אחת ואחד נקודות מבט משלה/משלו.
אבל, תאמינו לי, שזה בסדר גמור! לכל אחת ואחד נקודות מבט משלה/משלו.
יש חשיבות רבה להיות מודעים לנקודות המבט המגוונות.
כי אחרת, עלולות להיווצר תקלות וקשיים.
עלינו לזכור כי כל נקודות המבט הן לגיטימיות, לא כך?
עלינו לזכור כי כל נקודות המבט הן לגיטימיות, לא כך?
המפה אינה השטח
הקריקטורה הזו היא דוגמה
מצויינת לאחת הנחות היסוד של שיטת NLP,
שאומרת "המפה
אינה השטח".
לא כל מה שאני רואה/חושבת/מרגישה (המפה
שלי) הוא לא בהכרח המציאות (השטח).
מי צודק? האם יש צודק בכלל?
האם יש פתרונות לסיטואציה ואילו הם?
מה יאפשר לדמויות להגיע לפתרון?
שילוב הכלים שימת לב, מודעות לנקודת מבט של האחר, מודעות שהמפה אינה השטח
יכול לחסוך מאתנו הרבה כעסים, מריבות, עלבונות,
חילוקי דעות ועוד כאלה דברים נאחסים, לא ככה?
מודעות
לפעמים, כל מה שנדרש
מאתנו הוא מודעות ... זה הכל!
מודעות עשויה להיות
הצעד הראשון לשינוי.
עצם זה, שנהיה
מודעות/עים, שינויים מתחילים להתרחש,
כי אנחנו נמצאים במצב של פתיחות והקשבה, ללא התנגדות.
האם חוויתן/ם משהו
כזה?
התנסות ב"המפה
אינה השטח"
הסתכלו שוב על הקריקטורה,
תחשבו אם נתקלתן/ם בסיטואציה דומה,
האם הייתן/ם מודעות/ים ש"המפה אינה השטח"?
איך היתה תגובתכן/ם?
איך הרגשתן/ם?
אילו פתרונות אפשריים העלאתן/ם?
ומה אני עושה בסיטואציה כזו
כשאני מזהה שאני כבר בסיטואציה כזו,
אני עוצרת ולוקחת צעד אחורה,
מרחיבה את נקודת המבט שלי על הסיטואציה,
בודקת עם עצמי מה מתאים לי לעשות באותו הרגע
וככה אני פועלת.
ואם יש צורך מדייקים מאוחר יותר.
ככה עשיתי השבוע וככה אני שואפת לנהוג בסיטואציות כאלה בעתיד.
כי כולם רואים את הדברים מנקודת המבט שלהם...
ויש לכבד את זה, לא ככה?
מאחלת סוף שבוע של טוב
מרסיה♥
אירועים קרובים:
29.9.16 – סדנת לוח חזון אישי להגשמה. ההרשמה במייל חוזר או בטלפון.
