בשנת 1995, הרגשתי שאני חווה תקופה היסטורית.
יצחק רבין מתקדם לקראת השלום המיוחל, שלום שכל כך ציפיתי.
זו היתה גם תקופה איומה וכואבת עם כל כך הרבה פיגועים נוראיים והפגנות אלימות.
אלה היו מנת חלקנו בשגרת היום-יום שלנו.
נולדתי בארץ לא דמוקרטית (אז). כשעליתי ארצה, קיבלתי את הערכים הדמוקרטיים באהבה ובהערכה רבה. חשבתי, שכל אחד שנולד בארץ דמוקרטית, יודע-מפנים-מתנהג על פי ערכים אלה.
לצערי, התבדיתי!
ב-4.11.1995, ראש ממשלת ישראל, אשר נבחר בצורה דמוקרטית ע"י העם, יצחק רבין, נרצח.
הרוצח, צעיר יהודי-דתי, התחנך על ברכי הערכים הדמוקרטיים והיהודיים, תוצר של המערכת החינוכית של מדינת ישראל, מדינה דמוקרטית, שירת בצה"ל וחיי את חייו במדינה דמוקרטית, רוצח ראש ממשלה נבחר, במחשבה תחילה ובדם קר על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיות.
היום , 4.11.2012, אני מציינת 17 שנים לרצח רבין.
השנה, היתה זו הפעם הראשונה, שלא נכחתי בכיכר בעצרת לזכרו.
הרגשתי שלא אמצא את מקומי בכיכר, למרות כל האירועים הפוליטיים שהתרחשו במדינה.
בכל שנה, חוזר הויכוח: "האם זו עצרת פוליטית" או "האם זו עצרת לכל העם?
אני אומרת בקול רם –כן, זו עצרת פוליטית, הרי רבין נרצח בגלל חילוקי דעות פוליטיות...
האם זו עצרת לכל העם? בודאי! כי בשלטון דמוקרטי, ישנם כללים ברורים מאד להחלפת שלטון, ורצח לא נכלל בהם!! מחליפים שלטון בבחירות דמוקרטיות!
לכן, עם פרסום קיום העצרת לזכרו של רבין, הבנתי שהעצרת הופכת להיות עוד טקס זכרון לזכרו של רבין.
בצער רב, בחרתי לא להגיע לכיכר.
בחרתי לציין את השנה ה-17 לרצח רבין עם הפוסט הזה.
תודה לכם על ההקשבה,
מרסיה
מרסיה, איתך בכל מילה!
השבמחקחוה
תודה, חוה היקרה!
מחקמרסיה
מרסיה היקרה בקר טוב
השבמחקאכן דבר נורא קרה לנו ששיבש כל חלקה של בינה אנושית שפויה.
ועל שלט חוצות גדול נכתב באותיות גדולות שאחרי מעשה כזה בעצם כל
תסריט יכול להתממש,אולם חיינו אינם שווים ללא אמונה.בואי ונאמין בעתיד
טוב יותר, אני כבר לא ילד ועדיין מאמין כמו בסרטים שבסוף הטוב מנצח.
יום נפלא
שמוליק
שמוליק , איש יקר, בוקר טוב!
מחקמצטרפת לאמונתך, מכל הלב, בעתיד טוב יותר.
יום נעים
מרסיה