אני אוהבת את חג הסוכות. זהו חג עם הרבה שמחה.
לפני שנתיים, חגגנו את חג הסוכות עם חזרתו של גלעד שליט הביתה.
לפני שנה, פרסמתי שאני מזמינה אושפיזות לסוכה, לאחר שקראתי פוסט
שכתבו צוות עיתונש בקפה דה מרקר (2009): "האושפיזות בסוכה".
האושפיזות נבחרו בזכות מידות המדגישות את התכונות בהן נשים אלה התברכנו:
שרה – כוח סבל; רות – אמונה וכוח רצון; דבורה – מנהיגות; לאה – אמהות ורכות; רבקה – נתינה;רחל – הסתפקות במועט; אסתר – הקרבה.
אפילו שאלתי אתכן/ם אילו אושפיזות הייתן/ם מזמינות/ים לסוכה שלכן/ם.
מורן, בתי, כתבה בתגובתה שהייתה רוצה להזמין את ושתי. ואלה נימוקיה:
" אני מזמינה לסוכה שלי את ושתי.
זה אמנם מחג אחר, אבל זה סיפור שהייתי
לוקחת איתי לארבעים שנה במדבר.
ושתי, אמנם לא יהודיה, רחמנא ליצלן,
ומוזכרת אך לרגע קל במגילת אסתר, אבל לרגע קל היא גם עוררה מהומה חשובה.
ושתי סרבה לבוא לקריאת המלך שרצה
להראות אותה לכל המלכים והשרים כי טובת מראה היא. היא לא הסכימה לחפצון שהמלך נוהג
בה. היא לא בובת ראווה.
מה שהכעיס את המלך ושריו יותר מהעובדה
שהיא סרבה למלך/לבעלה, זו העובדה שסירוב זה עלול לשמש דוגמה לנשים ברחבי הארץ
שילכו בעקבות מלכתם ויסרבו לבעליהן.
ואכן אחרי הסירוב, בעצת אחד משריו,
מוציא המלך פרסום בכל הממלכה, למען לא תתבלבלנה נשות העם בחומרת הסירוב הנשי
בעיניו, שאם ושתי לא תבוא אליו, הוא יחליף אותה במישהי טובה ממנה.
בתגובה - כל נשות הממלכה הולכות
ומתרפסות בפני בעליהן ונותנות להם פינוקים ומתנות.
וכך בונים סדר פטריארכלי. אדנות והטלת
מורא.
ובתוך כל זה - ושתי היא דמות ומופת
למישהי שעומדת על שלה.
על אף האיומים, היא נאמנה לעצמה.
מוכנה לוותר על הכתר והתהילה, על חיי השפע בארמון והפריבילגיות. היא לא מוכנה
להיות חפץ ביד המלך.
זה סיפור נפלא בעיניי על התנגדות לסדר
חברתי מעוות,
זה סיפור נפלא בעיניי על החכמה של
אישה בכך שהיא מבינה היטב מה שהיא עושה.
זה סיפור נפלא על איך אישה חזקה אחת
יכולה לסדוק מערכת גדולה ואימתנית
זה סיפור נפלא בעיניי על נשיות.
אני הייתי רוצה להיות אושפיזה במשתה
של ושתי.
מורן"
התרגשתי אז לקרוא את תגובתך, מורן ומתרגשת גם
היום! בשמחה אצטרף אליך למשתה של ושתי.
השנה, שוב רציתי להזמין אושפיזות לסוכתי. חיפשתי בגוגל ושמחתי לגלות נשים דתיות החושפות בפנינו את עולמן. 2010, התפרסמה כתבה בynet של חן ארצי-סרור, המסבירה שמצעירותה היא תוהה היכן כל הדמויות הנשיות בזמן שכל אבות האומה נודדים בין כל הסוכות... ואלה הן האושפיזות, אותן היא הזמינה לסוכתה: רחל - בגלל הדמעות; מרים - בגלל האומץ; אביגיל- בגלל החכמה; רות - בגלל הנאמנות; ברוריה - בגלל הלמדנות; שלומציון המלכה - בגלל ההנהגה; האישה השונמית - בגלל הכנסת האורחים. את הנימוקים לבחירת האושפיזות, אפשר לקרוא כאן.
השנה, שנה מיוחדת ויחודית עבורי, אני בוחרת להזמין 7 אושפיזות מיוחדות במינן לסוכתי, וזו הזדמנות
להודות להן מכל הלב.
ואלה הנשים והמידות שבחרתי להזמין השנה: סנדרה – בזכות השמחה;
רחל – בזכות טוב לבה; זיוה – בזכות התמיכה; ניבה – בזכות ההקשבה;
מורן – בזכות האמונה בדרכה; סוניה – בזכות העידוד, אביגיל-
בזכות תמימותה.בקרבתי ובליבי ישנן עוד הרבה דמויות אהובות ומשמעותיות אותן אני ממשיכה להזמין ולאהוב ללא קשר לחג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה