04 פברואר 2015

טו' בשבט - חג לצמיחה ולהתחדשות

כבר שבועיים נכדתי שרה בהתלהבות
"כך הולכים השותלים , רון בלב ואת ביד מן העיר ומן הכפר מן העמק, מן ההר בט"ו בשבט , בט"ו בשבט  "
ואני שרה ומזייפת  יחד איתה...

טו' בשבט - חגיגה לטבע!
היום חוגגים את הצמיחה ואת ההתחדשות של הטבע ונודה לאמא אדמה על כל היופי שהיא מעניקה לנו.
אני מתבוננת בטבע מסביבי, מתפעלת מהיופי וחושבת איך הצמיחה בטבע מתרחשת בכזו בקלות...

תראו את היופי בצמיחה של הזרע הקטן הנובט ומתחיל את מסעו מבטן האדמה:
*

ואנחנו, בני ובנות האדם, כדי להתחיל תהליך של צמיחה, עלינו קודם לחוות כאב, פחד, נטישה, אבדן וכאלה... כדי שנבין שעלינו לעשות משהו...

מה אנחנו יכולים ללמוד מאותו זרע קטן, הנמצא בתוך האדמה (לבד בחושך!!)?
האם הוא "חושב" שכדאי לו לצאת מהמקום הנוח והחמים? האם הוא "מחשב" כמה כוח עליו להפעיל כדי לפרוץ מהאדמה אל האור ואל האוויר? האם הוא "מדמיין" עם אילו סכנות עליו להתמודד כשיצמח לגובה?

לא נראה לי! הנבט לא מתלבט. הוא מתחיל לנוע אל האור ואל השמש! הוא נאבק בקליפת הזרע, בקרקע, באבנים אך ממשיך במסעו אל הבלתי ידוע כששום דבר לא מובטח לו. 
נכון שמדהים? איזה אומץ ומוטיבציה!
גם אנחנו, בני ובנות האדם, רוצים לצמוח ולפרוח...
אבל, שוכחים שהצמיחה והפריחה בטבע לוקחות זמן...

הטבע מלמד אותנו מהי סבלנות ושעלינו לסמוך על התהליך כדי לקטוף פירות. לא להתייאש גם בתקופת הנשירה והקמילה, בה הטבע מתכונן לפריחה מחודשת, כך שההשקעה לא הייתה לשווא. 
אז, לא להתאייש!
עלינו לזכור שכל שינוי לוקח זמן.
ניקח נשימה עמוקה, נמתין בסבלנות ונסמוך על התהליך כך שנצליח לראות תוצאות.
ואם ניתקל במכשול כלשהו, לא להתייאש אלא לעצור למנוחה, לאגור כוחות ולהמשיך הלאה לצמיחה ולפריחה מחודשת ומדוייקת יותר עבורנו!

לכן, בטו' בשבט זו עוד הזדמנות לצמיחה ולהתחדשות.


נדייק לעצמנו את הנתיב שלנו ולאן אנו שואפים להגיע;
נשאל את עצמנו, מה עוד נוכל לעשות כדי לאפשר לנו צמיחה ופריחה? 
יחד עם זאת, עלינו לזכור שכל תהליך לוקח זמן, אז אנא מכם - סבלנות!

תודה על זמנכם ובברכת צמיחה ופריחה בקלות ושפע פירות!
להתראות בפוסט הבא,
♥ מרסיה