הכותרת
קשה, אני יודעת.
אבל,
ככה אני הרגשתי. זה האוטומט שלי...
היום,
אני מודעת לאוטומט הזה ולאט לאט, אני משחררת אותו...
תהליך
של למידה.
אני
מספרת לכם את זה, כי הגענו למחצית שנת 2015
ועשיתי
לי הפסקה קטנה על מנת להביט לאחור
ולהסתכל
על הדרך שעשיתי עד עכשיו.
שמתי
לב, ששני דברים חדרו לחיי בצורה ברורה ומודעת:
הדיוק
והאמונה שאני יוצרת את חיי!
אתמול
בערב, אחרי שיחה עם הבת שלי,
הבנתי
בגוף ובלב, שאני מצליחה לחלום גבוה...
בכיתי
מאושר.
רק
לפני פחות משנה, לא ידעתי לחלום, לא ידעתי מה אני רוצה בכלל...
כן,
עשיתי דרך... אני גאה בעצמי ומוקירה תודה.
תודה
לבתי מורן שהיתה שם ברגע המסויים הזה.
תודה
לכם שאתם מלווים אותי. תודה על ההקשבה.
בהפסקה
שעשיתי,
מצאתי
את פוסטר הזה ברשת הפינטרסט. אולי הוא עשוי לעניין אתכם.
העתקתי את הכותרות כדי לבחון את הפעולות שלי במחצית הדרך של שנת
2015...
To plan - לתכנן
To soar - להמריא
To live in the moment – לחיות את הרגע
To embrace your values – לאמץ את הערכים שלך
To
take chances – לקחת סיכונים
To create - ליצור
To be thankful – לאמר תודה, להודות על מה שיש
To think - לחשוב
To believe - להאמין
To shine - לזרוח
אם נשים לב היטב, 10 הכותרות,
הן 10 פעולות המניעות אותי/אותנו לעשות משהו, לפעולה מסויימת.
אהבתי את זה!
מתחילה עם:
לתכנן – כל תכנון עבורי הוא מאתגר,
לפעמים אפילו כואב...
הסיבה היא שברגע שאני
מתכננת, אני יוצרת לעצמי מעין התחייבות...
כלומר, אני צריכה לבצע, אני צריכה
לעשות...
עכשיו, מתחילות המחשבות...
ומה יקרה אם לא אעמוד
בתכנון? אני ארגיש כישלון!
איפה האינטגריטי שלי כלפי עצמי? אני ממש כישלון...
ואם כבר אעשה משהו וזה לא
יצליח? אמרתי לך שאת כישלון!
מכירים שיחות כאלה?
אז, לא כדאי לעשות משהו...לא כדאי אפילו לנסות!
כי מי רוצה להיות כישלון ? מי אוהב להרגיש כישלון?
זו
הרגשה מאד מאד גרועה.
הרגשה שאני כישלון זורקת אותי למקומות קשים ועצובים, שלא בא לי להיות שם יותר.
מקומות ש"אני לא מספיק טובה" או ש"אני לא שווה" או "אני לא מוערכת" ...
רגשות כאלה לא
מקדמים אותי, וגם לא אף אחד אחר, לשום מקום!
הבשורה הטובה היא שהצלחתי להבין את ההבדל שבין "אני כישלון" לבין "נכשלתי
במשהו".
ההבנה ש"אם אני
נכשלת במשהו אני לא כישלון" עשתה לי לסדר בראש, בתחושות וברגשות.
אם נכשלתי זה לא אומר שאני כישלון! האסימונים ירדו בצליל גדול...
אם נכשלתי זה לא אומר שאני כישלון! האסימונים ירדו בצליל גדול...
עם ההבנה הזו, התחלתי לנשום ולראות שאני לא כישלון.
נכון שנכשלתי ועכשיו עלי לדייק יותר בעשיה שלי. זה ה כ ל!!
עם ההבנה הזו התחלתי לרצות לתכנן, לעשות, להיכשל, לדייק ולהמשיך הלאה!
כאן, הדיוק נכנס
לתמונה.
שתי ההצהרות האלה "נכשלתי ואני כישלון", גרמו לי (בין היתר) לבלבול, לפחד לתכנן ובעיקר לתקיעות במקום.
ברגע,
שדייקתי והפרדתי בין שתי ההצהרות, הבנתי שאני לא כישלון!
אם אני נכשלתי, זה לא אומר שאני כישלון! ממש לא!
ישנן פעולות שאני לא
מצליחה בהן וזה לגיטימי.
מותר לטעות. זה לא אומר שום דבר לגבי.
זה רק
אומר שאני צריכה לדייק יותר בתכנון שלי ובפעולות שלי.
זה הכל! לגיטימי לטעות ולהמשיך לדייק.
התחלתי לתכנן את השנה שלי במישור המקצועי, העיסקי והאישי כי הבנתי שאם אכשל , עלי פשוט לדייק!
מתחילת השנה, מאז שהצטרפתי לנבחרת אנשי העסקים של אלון גל בתו"ת תקשורת, אני מקפידה למלא דוח עשיה שבועי כדי להתאמן בלתכנן.
ידעתי (בגוף ובלב) שזו מדרגה שאני רוצה לעלות.
בהחלט מאתגר עבורי!
במיוחד כשהפכתי
להיות עצמאית ואין לי בוס מעלי... אני הבוס של עצמי!
אני רוצה לתכנן וליצור את
חיי. אני מתכננת ויוצרת את סיפור חיי!
ותאמינו או לא... אני נהנית!
במישור המקצועי, המפגשים
לשחרור מתח בקלות הם אחת התוצאות של אתגר
התכנון שלי!
המפגשים הבאים:
- מפגש בוקר – להרשמה מהירה - זהו המפגש החמישי במספר- ב30.7 בשעה 11:00-13:00.
- מפגש ערב - להרשמה מהירה - ב20.8 בשעה 19:00-21:00.
בעוד מספר ימים תקבלו
מייל ממני, עם שאלה אם תרצו לקבל בחינם,
חוברת פעילויות יצירה, משחקי מוח להנאה ועוד כל מני דברים לבילוי משותף – קיץ 2015.
זו חוברת מהממת
ומושקעת שהפקתי, והרעיון נולד בעקבות הבילוי המשותף והמהנה שלי עם נכדתי,
אביגיל.
חשבתי... אולי זה יביא תועלת
לאחרים גם.
אז, מי שירצה יקבל אותה מתנה ממני במייל.
חוברת זו היא שילוב
של תכנון של המישור המקצועי (בעברי הייתי מולה למלאכת יד) ושל תכנון של המישור
האישי, הבילוי המשותף עם נכדתי.
ומה לגבי תכנון של המישור
האישי?
חשוב מאד ולא פחות מאתגר.
אני יוצרת משבצת ורושמת ביומן זמן עבור פגישות
עם בני משפחה וחברות, טיולים, לימודים, התעמלות, סרטים, הופעות, הצגות, פנאי,
תחביב, פינוקים ועוד...
ואתם? איך אתם
מתכננים את המישור האישי שלכם? אשמח אם תשתפו בהתנסות שלכם. תודה!
זה נשמע מאד פשוט...
יחד עם זאת, הפחד מכישלון מסתתר מתחת לקושי לתכנן.
היום, אני מעזה לקחת
את הפחד הזה
ולהפוך אותו למנוע שמניע אותי לעשיה. כמו שבעבר, הפכתי כל מתח וכאב לידיד...
כי, אתם יודעים, מקסימום
זה יצליח לי...
ואתם? האם התנסתם
בהתגברות על פחד מסויים? אשמח לקרוא על התעוזה שלכם.
סיכום הביניים בנושא/פעולה
"לתכנן": אני מודעת לעוצמה של התכנון. כל תכנון.
לתכנון, פנים רבות
והפן הכי משמעותי עבורי היא ההבנה העמוקה שאם לא הצלחתי זה לא אומר שאני לא כישלון!
אני מתכננת ומעזה לתכנן כי אני יודעת שאם לא הצלחתי זה סימן שעלי לשוב לדייק יותר בתכנון.
זה הכל!
אז, אני ממשיכה לדייק
עד שאצליח כי אני יוצרת את המציאות של חיי. (לא קלישאה, אמיתי!)
תודה על זמנכם,
אני הולכת לתכנן את
סוף השבוע שלי...
שבת של שלום והנאות
להתראות בפוסט הבא
♥ מרסיה
נב: אשמח
אם תעבירו הלאה כדי שעוד א.נשים ירשמו לבלוג שלי. תודה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה