17 נובמבר 2015

מחר יש לי יומולדת ואתם זוכים בתרגיל "לבחור באושר" במתנה

מחר אהיה בת 60. מאד מרגש! ותודה לכל המברכות והמברכים.



הפזמון בשיר מתאר בדיוק איך אני מרגישה:
"בת שישים על פי הלוח, 
אך בשאר המובנים - 
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים."
וככה אני רוצה להמשיך...

כולם שואלים אותי: איך אני חוגגת?
והתשובה שלי היא שאני חוגגת כל הזמן. באמת!
אני לא מחכה ליום ההולדת שלי כדי לחגוג.
למדתי לחגוג כל הזמן. גם בזמנים קשים ו"מאתגרים".

גם בזמנים "מאתגרים", קורים לי ולך דברים טובים ומשמחים.
עלינו רק לעצור שניה, לשים לב אליהם ולחגוג אותם... ואת זה למדתי לעשות.
זה מאזן אותנו ונותן כוחות להמשיך הלאה...
אני ממליצה בחום לשים לב לאותם הרגעים הקטנים והטובים שחולפים ומתפוגגים להם מהר...

עכשיו, הוא בדיוק הרגע לעצור ולחשוב על רגע טוב ומשמח שהיה לך היום...
ולחגוג אותו בלב, בכתיבה, בקול ו/או בחיוך... איך שמתאים לך.
וגם להודות על הרגע הטוב שהיה לך.
אלה דברים שהכנסתי לחיי ומאז אני חוגגת אותם.

נקודת המפנה
לפני שנה, הבנתי שלא ידעתי לחלום... ואחרי הצניחה החופשית שעשיתי ב2009, החלומות שלי פשוט נגמרו.
אמור לי: איך זה שאין לך יותר חלומות?
לא ידעתי מה לענות... לפני כשנה, אזרתי אומץ ויצאתי למסע בירור החלומות שלי.
יצאתי לחפש אחר הרצונות שלי. נכון, לא קל! אפילו קשה ומאד מאתגר.

השלב הראשון והשני -  לראות את הדברים שכבר יש לי ולהודות עליהם
התחלתי לברר עם עצמי מה אני רוצה.
אבל קודם, היה עלי להבין שכבר יש לי דברים.
הייתי צריכה רק לפקוח את עיניי ולראות את כל מה שיש לי. וזה ה מ ו ן !
כשראיתי את כל הדברים שכבר יש לי, הבנתי מהו אושר.

נותר לי להודות על הדברים שיש לי, על כל האושר שיש לי בחיי. להודות בלב שלם.
מבחינתי, זה היה מסע מפרך וכואב, יחד עם זאת מאד עוצמתי.
נסו פעם לעשות רשימה של כל מה שיש לך ולהודות עליהם...
כל הדברים שיש לנו, הם לא מובנים מאליהם... לא מובן מאליו שאנחנו קמים בבוקר, נושמים, הולכים, רואים, מריחים, נותנים נשיקה לילדים, יוצאים לעבוד וכד'...
לראות את כל מה שכבר יש לי ולהודות עליהם... הבנתי ששום דבר לא מובן מאליו!
יש לחגוג אותם. כל הזמן!

השלב הבא – מה באמת אני רוצה
המסע שלי ממשיך...
החלק הקשה והמאתגר, מגיע. מה אני באמת רוצה!
עלי לברר עם עצמי מה אני רוצה. מה באמת אני רוצה! מהם החלומות שלי!  מהם החלומות האמיתיים שלי...

דעה או עובדה
בנקודה הזו, השכל נכנס לפעולה ועובד שעות נוספות...
האם מותר לי לרצות/לחלום את הדבר הענקי הזה?
האם מה שאני רוצה/חולמת הוא בר השגה?
איך ארגיש אם לא אגשים את החלום/רצון שלי?
איך אתגבר על תסכול כי חלמתי חלומות שאינם ניתנים להגשמה?
האם אי פעם הרשיתם לעצמכם לומר בקול ובלי שיפוטיות את הרצונות/חלומות שלכם? נסו את החוויה הזו.
את זה, בהחלט אפשר לנסות בבית... חוויה מרגשת מובטחת!
תכתבו את הרצונות ואת החלומות שלכם על הניר ותרגישו את הכיף ואת השחרור!
מותר לחלום ולרצות בגדול ובקטן.

האם כל מה שכתבנו הוא בר השגה?
האם זה משנה שכל מה שנכתוב הוא בר השגה? 
מבחינתי, העיקר שהכל נכתב ושום דבר לא נשאר בגדר "סוד" או "אסור" או "לא בר השגה".

לעשות סדר עדיפויות לרצונות הוא האתגר האמיתי.
ישנם רצונות שתוך כדי כתיבתם, הם כבר מתקיימים...
ישנם חלומות כל כך הזויים, שעצם כתיבתם מעלים חיוך על פנינו...
ישנם חלומות מתוקים שזו הפעם הראשונה שהם רואים אור עולם... ומי יודע? אולי היקום ישמע והחלום יתגשם? אין לדעת. בעצם כתיבתם, נתתם להם הזדמנות להתגשם. זכרו את חוק המשיכה...

תחלמו בגדול ותתחילו להגשים בצעדים קטנים...
תחלמו בגדול ותכריזו בקול.
תחלמו בגדול ובקשו עזרה בישום.
תחלמו בגדול גם אם הדברים לא יתגשמו במלואם, אל תצמצמו אפשרויות והזדמנויות. שימו לב לדרך...
בקיצור, תחלמו בגדול והרבה. נקודה!

זה מה שכתבתי באחת הרשימות של הרצונות שלי (פברואר 2014):
"אני רוצה להמשיך לחקור את נושא הרצון, החופש לחלום, בלי דיכוי, בלי שיגידו שזה לא אפשרי, בלי שאני אגיד לעצמי שזה לא אפשרי... אני לא רוצה תקרת זכוכית, אני רוצה עוד!
אני רוצה לרצות כי השמיים כבר אינם הגבול וזו לא קלישאה!"
אתם רואים שהנושא קרוב לליבי. עדיין!

האסימונים יורדים לאט וזה בסדר
השבוע, נוספה לי עוד תובנה, כשקראתי פוסט בפייסבוק, שבעלת הפוסט מכריזה בקול שהיא רוצה להרצות בפני 500 איש ומי מוכן ליצור לה את הקשרים המתאימים. אתם מבינים את גודל הבקשה שלה? אני התפעלתי מאומץ לבה ואף כתבתי לה. כולי הערכה לאנשים צעירים שחולמים בגדול ולא מתביישים לצעוק את חלומותיהם ליקום. כך, הם יוצרים מציאות כמו שהם רוצים. ככה צריך להיות!
ככה אני רוצה גם. לחלום, להכריז עליו להגשים פשוט ככה!
אני רוצה לעזור לאנשים לברר את הרצונות שלהם, להרגיש נינוחים ולהגשים אותם.

כשחלומות מתגשמים...
לקנות מחשב חדש מופיע באחת הרשימות של הרצונות שלי.
עשיתי ווי גדול ורכשתי מחשב חדש, מתנת יום ההולדת שלי. יאיי!!
זה לא מובן מאליו ואני חוגגת הגשמת חלום נוסף!

כשאני קוראת ברשימות שלי, אני שמה לב שישנם רצונות שאני כבר מגשימה, למשל: "אני רוצה לטייל בשבתות כדי למלא את חיי בחוויות". עוד ווי אחד גדול. זה רצון שהתגשם ומתקיים לפחות פעם בחודש.
מוזמנים להצטרף...
אני מוחקת את מה שכבר הגשמתי, חוגגת וממשיכה לחלום ולרצות.
ועוד מרשימות הרצונות שלי: "אני רוצה שיגיעו עוד מטופלים"; "אני רוצה להמשיך לכתוב בבלוג שלי"; אני רוצה שקהל המנויים שלי יגדל" ועוד...

כשחלומות לא מתגשמים...
 מה קורה כשחלומות לא מתגשמים? זה מאכזב, אבל זה גם בסדר...
דווקא בתקופות כאלה, כשחלומות לא מתגשמים, אחרי שעשינו פעולות למען הגשמתם, עלינו לזכור שלומדים גם מהעשיה בדרך.
עלינו לחגוג את העובדה שפעלנו, שעשינו, שיצאנו מאזור הנוחות שלנו והתנסינו. הללויה!
יש לי דוגמה ממש טריה. הסדנה שתכננתי "יצירת חזון אישי" לא התקיימה, כי לא היו נרשמות/ים.
החלום שלי לא התגשם. מה שתכננתי לא התגשם ואני לא מתבישת לספר לכם...
מאכזב? כן!
כי מה שתכננתי לא יצא לפועל...כי לא היו נרשמות/ים.
יחד עם זאת,זו היתה הזדמנות לבחון ולהבין את הפעולות שעשיתי או את אלה שלא עשיתי.

השתמשתי בתרגיל ה"היפוך" שלי. תרגיל שעוזר לראות את הצד החיובי של הסיטואציה.



האם מה שקרה הוא כשלון? לא! ממש לא!
ולמה אני מרגישה שלא נכשלתי? "כי אני עשיתי, אני פעלתי וזה קידם אותי לחלום שלי "!

בשלב הזה, אני בוחנת מה לא עבד, איפה טעיתי והיכן ומה לשפר לפעם הבאה. תמיד יש את הפעם הבאה... אני מודה על הלמידה החדשה וממשיכה הלאה...

להמשיך לחלום ולרצות
אני ממשיכה לחלום ולרצות. בגדול ובקטן. העיקר בלי שיפוטיות.
אני יודעת שאני רוצה להמשיך להפיץ את הסדנאות שלי.
אחת הדרכים היא לעדכן אתכם באמצעות המייל והבלוג שלי.
זה אומר, שמדי פעם תקבלו ממני הזמנה לסדנה לשחרור מתח בקלות או לבנית לוח חזון או סדנה חדשה אחרת. מראש, אני מודה על שיתוף הפעולה שלכם.
בחופש הגדול, הפקתי חוברת יצירה ומשחקי מוח. חוברת זו היא הגשמה של אחד הרצונות שלי. כתבתי על הרצון שלי לחזור ליצור, לצייר ולשחק. חוברת יצירה ומשחקי מוח היא התוצאה. כתבו לי אם תרצו לקבל אותה במייל.

ואני ממשיכה לחלום, לרצות ולהגשים.
"אני רוצה להפיק עוד חוברות יצירה ומשחקי מוח"; אני רוצה למכור ערכות לשחרור מתח לקהל הרחב" ועוד...
אני ממשיכה לחלום, להגשים ולחגוג את ההגשמות.
אני ממשיכה להודות על מה שיש לי ולהודות על הרצונות שלי. כי שום דבר לא מובן מאליו.

לחלום ולרצות
כן, לחלום. כן לרצות!
מותר ואף רצוי לחלום ולרצות. גם לי, גם לכם ולכולנו...
שריר החלומות ושריר הרצונות הנו שריר שאפשר ורצוי לאמן. תמיד וכל הזמן.

אני רוצה לתת לכם מתנה לכבוד יום ההולדת שלי,
שני תרגילים מצוינים שאימצתי לחיי היומיום שלי והם עוזרים לי להוסיף אושר לחיי.


קראתי להם "לבחור באושר" Choose Joy.

הנה תרגיל מצוין לאימון שריר הרצונות והחלומות שלנו:
החומרים: מחברת, כלי כתיבה וטיימר.
אופן השימוש: כל יום, תפנו לעצמכם 5 דקות (טיימר) והכינו רשימה של כל הרצונות וחלומות שלכם. מה שעולה לכם בראש...

הנה תרגיל מצוין לטיפוח האושר האישי:
החומרים: מחברת וכלי כתיבה.
אופן השימוש: בסיום כל יום, קחו את אותה המחברת (מהצד השני) וכתבו 3 דברים שגרמו לכם אושר ושמחה במהלך היום. אם יש יותר – לכו על זה!

תבחרו באושר, תחלמו בגדול, תמשיכו לרצות.

רשימות הרצונות שלי מתמלאות ברצונות חדשים. כשאני מגשימה חלום, אני חוגגת את ההגשמה, מוחקת את החלום מתוך הרשימה ומודה על הגשמתו.
החלום החדש שלי שנוסף לרשימה האחרונה היא לפתוח חנות אינטרנטית. 
הנה, אמרתי מה החלום החדש שלי... אם הרעיונות שלכם יכולים לעזור לי, אשמח להקשיב.
אם יש לכם עצות מועילות, עוד יותר אשמח לשמוע. תודה!

ואם יש לכם חלומות ורצונות, הוציאו אותם לאור וכתבו לנו בתגובות. זה יהיה הצעד הראשון להגשמתם.
בהצלחה!

תודה ולהתראות בפוסט הבא
אוהבת אתכם
♥מרסיה