הי, רציתי לשתף אתכם במספר תגובות שקיבלתי בעקבות הפוסט הקודם שלי "יום חמישי, ה-5.5, מה תבקשו לעצמכם?"
*חברה יקרה הוסיפה תגובה מרחיבת דעת בקשר למספר 5 וחשבתי שזה יעניין
אתכם:
מרסיה היקרה.
תודה לפוסט כה מעניין,
ברשותך אוסיף עוד היבט רוחני :
ליום חמישי-5= חמישה חומשי תורה- תורה זו אנרגיה חזקה מאד.
ההוכחה: כאשר משה רבינו ירד מהר סיני עם התורה - קרנו פניו.
שבוע טוב וחודש מוצלח.
בברכה
א. (השם שמור אצלי)
*תגובות נוספות כמו "את החלומות שלי אני לא מגלה בקול רם"
ו-"אין לי אומץ לשתף ברצונות כמסוים" היו בעצם הגורם לכתיבת הפוסט שלי.
אני מכירה את המקום הזה בו אני מפחדת לומר את מה שאני רוצה בקול רם
שמא עוד ישמעו אותי...
שמא אצטרך לפעול ולקחת אחריות על הפעולות שלי...
שמא אצטרך
לפרט לעצמי מה אני באמת רוצה...
שמחתי כשקראתי את התגובות האלה.
שמחתי כי איפשרתי לאנשים לומר בקול שאין להם אומץ
או שאין הם אומרים בקול את החלומות שלהם.
בדיוק כמוני...
בדיוק כמוני...
כבר מזמן רציתי לומר בקול את הרצונות שלי אבל לא בדיוק ידעתי מה אני באמת רוצה.
גם היום אני עדיין לא יודעת אבל אני התחלתי לרצות וממשיכה לדייק.
ידעתי שאני רוצה להוציא אותם לאור. אני רוצה לגייס את היקום לטובתי ולטובת
הגשמת הרצונות שלי.
גם אם לא אגשים את כולם, רובם או שום דבר. עצם האמירה בקול,
משחררת ועושה תחושה טובה.
מה אני רוצה?
לדעת מה כן לרצות, זה לא מובן מאליו.
לרוב, אנחנו
יודעים מה אנחנו לא רוצים.
האמת היא שאין לזלזל בזה כי בעזרת "הידעיה של הלא
רוצים" מגיעים "למה שאנחנו כן רוצים".
לומר בקול מה באמת רוצים
אין צורך לפרסם בציבור ולשתף
את כולנו ברצונות שלכם.
עם זאת, אני ממליצה בחום, לרשום אותם.
להוציא לאור את הרצונות שלכם, לעצמכם,
למגירה.
זה יכול להיות רשימה על דף או תמונות מז'ורנל או סתם תיקיה במחשב בו תשמרו
תמונות ורעיונות מה בא לכם עבורכם.
למה זה טוב?
יהיו כאלה שיגידו שאם אוציא לאור את הרצונות שלי והם לא יתגשמו, זה
יהיה עוד יותר מדכא.
זה נכון. אבל, אני אומרת לעצמי, "בואי תראי מה עשית עד עכשיו כדי
להגשים את החלומות/רצונות שלך?
אולי התנסית בדברים מעניינים אחרים? מאתגרים?
אולי אפילו השגת דברים נוספים?
ומה למדת מהדברים שלא צלחו?
או מה עשית במקום? או על איזה נתיב פסעת?
זו דוגמה של דיאלוג שלמדתי
לנהל עם עצמי. דיאלוג מאפשר, בלי ביקורת, בלי האשמה.
דיאלוג המאפשר הרחבה של זויות מבט על הדרך בה אנחנו מגשימים את הרצונות
שלנו.
בספר "דרך האמן" של ג'וליה קמרון, ישנה משימה הקשורה
לנושא הרצונות הכמוסים (משימה שבוע 5, עמ'104).
אני מתכוונת להתנסות בה וממליצה גם
לכם.
כבר עשיתי אותה בעבר מספר פעמים ובאופנים שונים, אבל בכל פעם, אני מצליחה
לדייק יותר. למה לא?
זה התרגיל:
"התחל תיק תמונות: לו היו לי אמונה וכסף, הייתי מנסה... כתוב
חמישה דברים שחשקת בהם.
ד"א, הסופרת ממליצה על שיטת הכתיבה המהירה, לענות בלי לחשוב
הרבה... תנסו, התוצאות מפתיעות.
במשך השבוע הקרוב, שים לב לתמונות המשקפות רצונות אלה.
כשתגלה תמונות
מתאימות, גזור אותן, קנה אותן, צלם או צייר אותן.
אסוף אותן בכל דרך שהיא. עשה
תיק מיוחד לחלומות ושלב בו את התמונות."
אני מזמינה אתכם לבנות תיק השראה עם תמונות, רשימות ורעיונות עבור
הגשמת הרצונות שלכם.
משימה כיפית, יצירתית ומאתגרת, לא?
אז, בזמנכם החופשי... בהצלחה♥
למה ליצור תיק/לוח/תיבה השראה עם תמונות
ורשימות?
יצירה של לוח השראה ויזואלי המורכב מתמונות, רעיונות ורשימות של
הרצונות שלנו, עוזר לנו להוציא לאור את הרצונות הכמוסים שלנו ומסייע להפוך רצונות כמוסים
למציאות.
לוח ההשראה ממגנט אלינו את מה שאנחנו רוצים.
הסמלים שעל לוח ההשראה
פועלים עלינו ברמת התת מודע ומניעים אותנו לפעול.
חשוב להקיף את עצמנו בתמונות
וסמלים חיוביים כדי לשדר ליקום תדר חיובי של תקוה.
אני מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות.
מחשבות חיוביות יוצרות מציאות חיובית או לפחות תחושה טובה כמו שמחשבות שליליות
יוצרות מציאות שלילית או תחושות רעות...
אפשר ליצור תיבה המכילה תמונות ודברים המייצגים את הרצונות שלנו.
עצם
איסוף הדברים יצור תדר חיובי, אשר ימשוך אלינו את אותם הדברים.
לאפשר
ולהאמין.
מה כבר יכול לקרות? שיצליח? מה טוב, לא?
אם יש לכם שאלות או רצון להשתתף בסדנה ליצירת לוח השראה, דברו איתי.
אשמח להזמין אתכם לסדנה יצירתית לצירת לוח השראה אצלי.
מאחלת לכם שפע של רצונות מתגשמים.
♥ מרסיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה