אני אוהבת לקבל תגובות לפוסטים שאני כותבת.
יש בהן זויות ראיה נוספות בהקשר לאותו הנושא
שכתבתי, לרוב מתוך ניסיונם האישי של המגיבות והמגיבים.
ואני לומדת המון מהתגובות.
הן בסיס מעולה
לדיונים, להחלפת רעיונות ובעיקר הן מאפשרות לי להבהיר ולדייק נושא.
תודה והמשיכו להגיב...
אני רוצה להתייחס לאחת התגובות שקיבלתי לפוסט "רצונות יוצרים
מציאות. ותרגיל יצירתי♥" .:
"מחשבות ורצונות
לבדם הגם שהם חלק בלתי-נפרד מחיינו, לא יכולים לייצר מציאות.
זאת נעשית ע"י
מעש (או חוסר-מעש...)..."
אני לגמרי מסכימה עם כותב התגובה.
"המעש או חוסר-מעש", כפי שהמגיב כותב,
הוא שיוצר את המציאות שלנו. לגמרי.
באותו פוסט, הזכרתי בכמה מילים את נושא הגשמת הרצונות
במציאות.
אבל, בפוסט המסויים הזה, בחרתי להדגיש את החשיבות של המחשבות ושל
הרצונות שלנו.
כתבתי מתוך הנסיון האישי
שלי כי בעבר, התקשיתי בלדעת מה הרצונות שלי...
היום, אני יודעת שרצונות וחלומות, הם הבסיס
לנקיטת פעולות מעשיות וליצירת מציאות הרצויה לנו.
ברשותכם, תיכף ארחיב בנושא, מתוך נקודת
הראיה שלי.
אבל, קודם אני רוצה לשתף אתכם בעוד תגובה
שקיבלתי על אותו פוסט. עוד זוית ראיה, עוד ניסיון אישי...
"פוסט קסום
ומעורר השראה! מזכיר לי את הפנקס הסודי שלי בו רושמת בכל ראש השנה מה רוצה ומה
מאחלת לי שאעשה שיקרה...וכל שנה אני מחייכת כשאני קוראת מה כתבתי בשנה כותבת ועושה
אפילו
v עם סמיילי
על חלק מהרשימה...תודה
!"
הייתם צריכים לראות את החיוך שעל פני
כשקראתי את התגובה הזו.
אני תמיד נרגשת לקרוא תגובות. זה לא מובן
מאליו, שאנשים מפנים זמן להגיב לי.
איזה אושר זה מביא לי. תודה מקרב לב.
כשקראתי את התגובה הזו, מאד התרגשתי.
בגלל
השיתוף על הפנקס הסודי (רעיון נפלא!)
וגם בגלל השמחה והגאווה שהיא חשה כשהיא עושה V על חלק מהרשימה.
זה נפלא בעיניי להכין ולנהל רשימה כזו.
באופן אישי, אין לי כזו...
הפעם הראשונה שכתבתי מה אני רוצה, זה היה
בפוסט שכתבתי בתחילת מאי 2016 "יום חמישי,ה-5.5, מה תבקשו לעצמכם?, למרות
שהנושא הזה מעסיק אותי הרבה מאד זמן...
אבל, תמיד מצאתי תירותים למה לא להכין רשימה כזו... מוכר לכם?
כרגע, הרשימה הזו תלויה במקום גלוי וכשאני מסתכלת
עליה, אני מחייכת ויודעת שאני יכולה לדייק יותר.
עם זאת, אני מתמלאת גאוה על הצעד שעשיתי.
ממש
כמו שזה בא לידי ביטוי בתגובה שקיבלתי
" וכל שנה אני מחייכת כשאני קוראת מה
כתבתי בשנה כותבת ועושה אפילו
v עם סמיילי
על חלק מהרשימה...תודה
!"
אז, אני מחייכת וחושבת...
אולי מחשבות הן גם
סוג של פעולה?
כי בלי המחשבות שלי, לא יכולתי לכתוב מה
אני רוצה.
ולכתוב את הרשימה היא סוג של פעולה, לא?
המחשבות שהיו לי היו מחשבות מודעות ומכוונות למטרה
מסויימת.
התוצאה היתה רשימת רצונות שלי.
כתיבת הרשימה דרשה ממני אומץ ושחרור של פחדים וחששות.
גם פרסום הרשימה לווה בחששות.
הרבה מאד רגשות ליוו את עצם כתיבת הרשימה ופרסומה.
אבל, עשיתי את זה. כן! עשיתי את זה.
כשקראתי את התגובות, הבנתי שעשיתי את הדבר
הנכון.
כי קיבלתי תגובות ותגובות הן סוג של פעולה שנעשתה על ידי אחרים.
מה גורם לי לפעול? מה גורם לכם לפעול?
לשאלה הזו, אין לי תשובה אחת ברורה, לצערי.
לפעמים, אני פועלת מתוך אינסטינקט;
לפעמים מתוך חובה; לפעמים מתוך אהבה;
לפעמים מתוך חמלה; לפעמים מתוך תשוקה;
ולפעמים כי סתם בא לי...
עם זאת, אני יודעת שפחדים וחששות מונעים
ממני לפעול.
במיוחד בכל הנוגע לצד המקצועי שלי.
שיווק הטיפולים שלי והסדנאות שלי גורם לפחדים
לקפוץ החוצה ולשתק אותי.
אני מסוגלת להמציא שפע של תירוצים וסידורים אחרים דחופים יותר...
מוכר לכם גם?
אני יודעת שפחד הוא מחשבת שווא. אך מבחינתי , ברגעים אלה הוא מאד מוחשי.
וזו התוצאה – אני משותקת ולא עושה כלום.
בעצם, אני יוצרת מציאות עגומה.
מציאות של
חוסר מעש מתוך פחד וחששות.
מציאות עם מחשבות שליליות ותחושות לא טובות.
ממש לא כיף!
האם מוכר לכם משהו דומה?
מה עושים?
לרוב, אני עוצרת לרגע ונעזרת בידע ובכלים שרכשתי במהלך
השנים האחרונות.
אם זה תרגילים לשחרור מתח, אם זה מדיטציה;
אם זה לחשוב מחשבות חיוביות כדי לגרום לתחושה נינוחה בגוף ולשפר את היכולת שלי לפעול;
אם זה להירשם לקורס כלשהו שיעזור לי להתגבר
על הפחדים ולקדם את העסק שלי;
אם זה לכתוב פוסט בנושא ולקבל תגובות
מרחיבות דעת ולב.
בכל פעם, אני בוחרת בכלי אחר.
הפעם בחרתי להקשיב לתגובות שלכם. ואני מודה
לכם על עזרתכם.
התגובות שלכם מביאים אותי לידע חדש
ולתובנות חדשות על עצמי.
אני ממשיכה לחשוב ולשתף אתכם.
באמצעות המעשים הקטנים האלה, אני יוצרת עבורי מציאות נעימה יותר.
תודה מכל הלב.
אמשיך לשתף אתכם במחשבות שלי
ואשמח להמשיך
לקרוא את התגובות שלכם.
תודה ולהתראות בפוסט הבא
מרסיה♥
נקודות למחשבה ולדיון:
נב: האם רגשות יוצרים מציאות?
נב1: מה קודם למה. הרגש או המחשבה?
נב2: מה באמת בורא את המציאות שלנו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה