04 יוני 2016

"לראות עצמי שלמה" "אבל זה לא מספיק!" מוכר לך?

אז, ככה. חזרתי לשים לב. כי לפעמים אני שוכחת...
חזרתי לשים לב לדברים הקטנים שקורים לי, לאחרים, לסביבתי ובכלל.
השבוע, שמתי לב לכל מני דברים שגרמו לי הבנות. 
הבנות חדשות וגם כאלה שכבר נשכחו.
להבנות, יש כינויים רבים, כמו תובנות, האסימונים נופלים, הארות ועוד...

אצלי, הבנות כאלה קורות כשנוצר חיבור בין הידע שלי, החוויות האישיות שלי ומשפטים ששמעתי או קראתי.
פתאם, אני מרגישה ש"הכל מתחבר לי" ואני מבינה. ממש מבינה!

אנסה לתאר את כל תשומות הלב שהצלחתי לחבר במהלך השבוע הזה.

*המסר השבועי שלי עם קלפי נריה

"לראות עצמי שלמה" – זה המסר השבועי, מסר אותו אני מפרסמת פעם בשבוע בדף הפייסבוק שלי.

"לראות עצמי שלמה" – להרגיש שלם עם עצמנו זה לדעת שאנחנו בסדר בדיוק כפי שאנחנו.
לא תמיד זה בקלות. לא תמיד אנחנו מרגישים כך. לא תמיד אנחנו זוכרים את זה.
המסר הגיע כדי להזכיר לי את זה...

*"אבל זה לא מספיק לי"

"אבל זה לא מספיק לי", זה המשפט ששמעתי ביום רביעי, בזמן שיעור פוטותרפיה (תרפיה באמצעות צילום), כשעסקנו בנושא: "איפה אני היום ואיפה אני רוצה להיות".

חברה הציגה והסבירה את עבודתה, ואומרת את המשפט הבא: "אבל זה לא מספיק!".
כששמעתי את זה, גופי התכווץ, נדרכתי וחשבתי: זו אישה מקסימה עם השגים מדהימים, למה היא מרגישה ככה?
את התשובה, אני יכולה לנחש... הייתי שם וחייתי ככה. מתוסכלת, לא מסופקת, תמיד רואה את מה שחסר, את מה שעוד לא השגתי...
כל החיים הרגשתי שכל מה שאני עושה, אף פעם זה לא מספיק ולא מספק.
והיה לי עצוב, בשבילה.

*להודות על מה שיש
השינוי אצלי חל כשבאחד הקורסים שעשיתי, קיבלתי משימה לערוך רשימה של דברים שיש לי והם מובנים מאליהם. לכאורה, משימה "מעצבנת" אבל, וואו! פתאם אני רואה שיש לי המון דברים... שהם כביכול מובנים מאליהם ואני כבר לא מתייחסת אליהם כהישג.
הכנת הרשימה הזו עשתה לי "שכל" והכניסה אותי לפרופורציה, במיוחד הרשימה עזרה לי לראות כמה מלאים הם חיי.  מאז, אני מבינה שאנחנו חיים פעם אחת ועלינו להנות מהם.
מאז התרגיל הזה, התחלתי לראות את הכוס המלאה בחיי ואני מודה על כל מה שיש לי. הודיה גורמת לי אושר.
תנסו גם אתם, זה כדאי...

*המחשבות והרגשות שלנו וחוק המשיכה
בזמן האחרון, אני "חופרת" עם עצמי ומשתפת אתכם בנושא מחשבות, רגשות, פעולות ובריאת המציאות.
מחשבה כמו "אבל זה לא מספיק" זו מחשבה תוקעת ולא מקדמת אותנו לאף מקום.
זו מחשבה שאומרת "אין טעם לחלום"... "אין טעם לרצות"... כי אף פעם "זה לא מספיק".
בהחלט, זו מחשבה שלילית.

לפי חוק המשיכה, מחשבה שלילית מושכת אלינו עוד ועוד מחשבות שליליות.
ומי רוצה עוד מחשבות שליליות? אני יודעת שאני ממש לא רוצה!
אז, מה עושים? מחפשים מחשבה חיובית להחליף אותה.
נכון שזה מאתגר עם זאת מאד חיוני!
ננסה ביחד.

*היפוך מחשבה שלילית
אם נהפוך "זה לא מספיק" משלילי לחיובי, נקבל "זה מספיק".
רגע! אני ממשיכה לבדוק:
האם "זה מספיק" הוא משפט חיובי? זה נראה לי די חיובי.
האם באמצעות המחשבה "זה מספיק" אמשוך לחיי דברים חיוביים אחרים?
לא בטוחה...
"זה מספיק" משדר ליקום ש"כל מה שיש לי הוא מספיק לי ואינני רוצה/צריכה עוד".
אם זה המצב עבורך, זה בסדר גמור. אפשר להיות שלמים עם "זה מספיק".

עם זאת, אפשר להמשיך ולדייק את המשפט מ"זה א מספיק" ל"אני רוצה עוד".
"אני רוצה עוד"הוא משפט חיובי שימשוך לחיי דברים נוספים שאני רוצה ו/או חולמת עליהם.

*רשימת "אני רוצה"
כאן, נכנסת לתמונה רשימת "אני רוצה".
רשימת "אני רוצה" עוזרת לנו לברר עם עצמנו מה אנחנו רוצים ועוזרת לנו להגשים את הרצונות שלנו. כשאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, יש לנו כיוון וקל יותר להגשים.
הגשמת "רשימת אני רוצה" היא מאתגרת. אני יודעת ואני חווה גם תסכולים.
עם זאת, הרגשתי תסכול גם כשלא היתה לי אחת כזו...

*התרגיל שלי "איפה אני היום ואיפה אני רוצה להיות"
שני צילומים שבחרתי להציג בנושא הם: צילום של שעון וצילום של שמיים כחולים מוארים באור שמש.
השעון מייצג מיקוד ועשיה כדי להצליח "השמיים הם הגבול".

זה האתגר שלי - להתמקד כדי להתקדם.
וידוי אישי: אני מתקשה למקד את עצמי בנושא אחד. המחשבות מתרוצצות והרעיונות צצים,
הזמן טס ונעלם ומגיעים רגשות האשם ו"זה לא מספיק"...

אני מודעת שמחשבות שליליות לא תעזרנה. 
אני מבינה, שהצילום של השמיים הכחולים יכול לציין "איפה אני היום" עם הראש בעננים ושפע הרעיונות והצילום של השעון "איפה אני רוצה להיות", המציין הרצון שלי להתמקד כדי להתקדם.

אני בוחרת לראות עצמי שלמה ובאור חיובי ולשחרר את המחשבה "זה לא מספיק".
אני ממשיכה לדייק מה שמתאים עבורי כי הכל בסדר!


ועוד משהו מרגש, שמצטרף לכל ההבנות שלי
בתי, מורן, שלחה לי את הציטטה הבאה:
"ישבתי אתמול וסדרתי את כל התבוסות הקטנות שאספתי בחיי.

כשעמדו מסודרות נגלו לי נצחון גדול". שמואל כהן

ומילותיה ריגשו אותי עד דמעות:
"בהחלט ציטוט עמוק ומרגש, הוא נגע בי.
ויש בו מהאופטימיות וההתעקשות לשמוח ולראות היש-שלך. 
לכן הזכיר לי אותך. חיבוק"


אני בהחלט רואה עצמי שלמה

תודה על כל מה שיש לי.
תודה לכל הקוראות/ים והמגיבות/ים,
על זמנכן/ם.
שום דבר לא מובן מאליו.

תודה ולהתראות בשמחה בפוסט הבא.

מרסיה