13 יולי 2011

הבלוג שלי חוגג חצי שנה!

הבלוג שלי - 2B4U-  עידוד עם חיוך:-) בן חצי שנה. מזל טוב!
מאז השקתו, ביקרו בו 2870 איש ואישה. 94 מנויים וקוראים נאמנים. וואו!
מרגש אותי לדעת שאני מצליחה להגיע לכל כך הרבה אנשים ולעניין אתם. מרגש אותי עד מאד לקרוא את התגובות שאתם משאירים או שולחים אלי. תגובותיכם מעודדות ומעוררות בי מוטיבציה. המשיכו כך! אני מודה לכם מקרב לב.
חגיגת חצי שנה הינה נקודת זמן מצויינת לעצור, לשים לב לפרטים, להסתכל סביב ולבחון את מגוון האפשרויות להמשך.
פתיחת בלוג הינה הישג עבורי. זו היתה אחת המטרות שקבעתי לעצמי בחזון שלי לשנת 2011. מטרה זו הושגה. יש!!! אני מודה לעצמי על האומץ להתגבר על חסמים ישנים ומיותרים כמו "את לא יודעת לכתוב!" או "למה לחשוף את החולשות שלי ברבים?" או "זה לא לגיל שלך!". אלה היו דוגמיות לאמונות מגבילות שסחבתי מילדותי ועם פתיחת הבלוג שלי – נפטרתי מהן.
"המסע העסקי שלי יוצא לדרך כשאני משווקת את עצמי הן לעצמי והן לעולם. הדברים מתרחשים במקביל ובעבודה קשה. אני מתחילה לגעת בחלקים בתוכי שבעבר כשכירה לא הייתי צריכה לגעת. היה לי חשוב לתעד ולכן פתחתי את הבלוג הזה."
דברים אלה היו נכונים אז, בזמן השקת הבלוג, והם נכונים גם היום, כשהבלוג שלי ואני חוגגים חצי שנה. תיעוד המסע העסקי שלי ממשיך להיות חשוב לי מאד. למרות הקושי להפריד בין המישור העיסקי לבין המישור האישי, התיעוד מהווה עבורי תזכורת לצמתים ואבני דרך בתהליך. אני מתעדת ולומדת, מתנסה, בוחנת, שוגה ומדייקת יותר. תובנות חדשות נולדות, אמונות מעכבות נזרקות, אני יותר במודעות, אני צומחת, אני פורחת וממשיכה במסע שלי. כן, אני ממשיכה לשווק את עצמי הן לעצמי והן לעולם. כשבחרתי במילה "לשווק", עשיתי זאת מתוך כוונה לנסות ולהתגבר על חסימה ושמה "לא נעים לי!" - לא נעים לי לספר על עצמי, ולומר עד כמה אני מצויינת במה שאני עוסקת. האם זה מוכר לכם? זו היתה הזדמנות לעשות משהו אחר. לבחון דברים/מחשבות/רגשות/תחושות דרך הפריזמה של העולם העיסקי. לא תאמינו, אבל הגעתי לפינות נשכחות בתוכי, התחלתי לאוורר אותן, לנקות אותן ולהסתכל מה יש בתוכן. אם היה צורך – לזרוק אותן! אם היה צורך – להתמודד איתן. לפעמים, מצאתי לנכון – להניח אותן במקומן ולטפל בהן בזמן אחר! זיהיתי אמונות מגבילות ישנות שחשבתי שכבר השארתי אותן מאחורי... התהליך היה כואב אבל מרתק. חלק ממנו, קראתם ברשומה "מאחורי הקלעים של הסרטון:"החלום שלי לשנת 2011"
תהליכים אצלי קוראים לאט. זה בסדר. אני נהנית מהדרך.
זו היתה העצירה הראשונה לבחינת המסע שלי, לבחינת התהליך שאני עוברת, לבחינת התיעוד של הבלוג שלי ולבחינת ההישגים לעומת המטרות שהצבתי.
פעלתי על לפי המלצתו של הנסיך הקטן והזזתי מעט את הכסא כדי לראות שוב את הדרך שעשיתי ב"מסע העסקי שלי".
המסע ממשיך. אני מתעדת ובוחנת את העצירות שלי ושואלת: המשך מסעי העסקי והאישי – לאן? נראה לי שתהיינה עצירות מאתגרות אך בעיקר -  משתלמות.
להתראות בעצירה הבאה!