11 פברואר 2014

"I Have a Dream" - האם אם יש לי חלום, זו קלישאה?

"I Have a Dream"  - יש לי חלום...

תסכימו איתי שזו קלישאה! הרי ידוע שחלומות לא מתגשמים...
המציאות מכתיבה לנו דרישות וצרכים אחרים (חשבונות, מחויבויות וכד'),
וצריך לעשות את מה שצריכים לעשות!!!
אז, החלומות נשארים לשינה...
ואנחנו... נשארים עם התסכול, האכזבות...ועם המציאות!

בודאי שמתם לב, שבתחילתה של כל שנה חדשה, ישנו טרנד של בניית חזון, לוח חזון, הגדרת מטרות ויעדים, ויאללה – לתקתק תכנית פעולה/עבודה, עם לו"ז וכד'! נו, עוד לא גמרתם את המשימה?

גם אני נסחפתי לטרנד הזה וכבר כמה שנים אני עושה סרטוני חזון, לוחות חזון, מציבה מטרות ויעדים ועוד...
גם השנה זרמתי עם הזרם, הלכתי לימי עיון ללמוד את המילה האחרונה בתחום של הכנת תכניות פעולה, למדתי כלים להתגברות על דחיינות, קיבלתי "בוסט של מוטיבציה" ועוד ועוד...
ואז, נתקעתי!
משהו בפנים-בפנים אמר לי שזה לא מדוייק לי...ולא ידעתי לומר מה!

עצרתי והשארתי את כל מה שלמדתי בצד ובתוך המגירות,
והתחלתי לבדוק מה קורה לי, מה מפריע לי ובעיקר איך אני יכולה לעזור לעצמי לצאת מהתקיעות.
אלה היו ימים של מבט פנימה ונהיה לי עצוב כי הבנתי שלא היו לי הרבה חלומות, בעיקר בילדותי. ואם היו לי , דאגו לומר לי כל הזמן: "הרי חלומות לא מתגשמים"!
ואם היו לי חלומות, הם היו של משהו אחר...לא שלי!
באמצע החיים, אימצתי איזה חלום יקר ויומרני – צניחה חופשית. הרי ידעתי שחלומות לא מתגשמים...

אז מה אכפת לי לומר ש"החלום שלי זה לצנוח"!
השנים חולפות עד שיום בהיר אחד, הרמתי טלפון לחברת סקיידייב בחוף הבונים ושאלתי אותם אם אני יכולה להגיע עכשיו והם אמרו לי –כן, בואי! באתי! וצנחתי! והגשמתי חלום ישן ויומרני ב-18.11.2009 בגיל 54.

מצד אחד, הייתי מאושרת, כי הגשמתי חלום שלי אבל מצד שני, הבנתי שהחלומות שלי נגמרו...

אמרו לי: "תתחילי לחלום חלומות חדשים"...זה קשה! , אמרתי...

בסופו של דבר, הפכתי את הקושי לאתגר.

מאז הגשמתי כל מני חלומות שאת רובם אני משתפת אתכם.
כמו למשל, פתיחה וכתיבה בבלוג שלי "החופש להעז ולהגשים", הקמת אתר נוסף עם הדרכות מחשבים שלי "ללמוד ברוגע", הנחיה של סדנאות וקורסים בנושאים שקרובים לליבי ועוד...

השנה, רציתי לדייק את החלומות שלי לשנה החדשה והבנתי, שאני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה... אם אני מתחילה משפט ב"אני רוצה...", אני מיד מגמגמת ונכנסת ללופ של מחשבות שליליות. ואת זה, ממש לא בא לי! לא, תודה!

וכאן אני תקועה...אני לא יודעת מה אני רוצה...ווזה מתסכל אותי מאד!!!

אז, ראשית, אני חומלת לעצמי ומודה על כל מה שיש לי.
זה דבר חדש שלמדתי ואימצתי. זה עוזר לשחרר מתח מיותר ולחשוב בבהירות.
תנסו, זה מעודד ומכניס לפרופורציות.

הציעו לי לכתוב במחברת את הרצונות שלי.
נדלקתי על הרעיון כי אני אוהבת לכתוב, לקשקש ולקשט.
בחרתי מחברת חגיגית, עפרונות, טושים, נצנצים וכד' ואני מתחילה לרשום את הרצונות שלי ואת הסיבות שמגיע לי לרצות אותם.
אקדיש בין חמש דקות לרבע שעה ביום לכתיבה, במשך 30 יום (אומרים שזו תקופה טובה להטמעת שינוי).

זה יהיה המסע שלי למציאת הרצונות שלי.
אלה יהפכו לחלומות שארצה להגשים.
מבטיחה לעדכן בסיום המסע למציאת הרצונות שלי. או אפילו תוך כדי...

אם בא לכם, אפשר להצטרף! אפילו כדאי.  תודיעו לי, אולי אפילו אפתח קבוצה סגורה בפייסבוק: "הקבוצה הסגורה לחיפוש הרצון האישי..." יהיה שמח...

אם יש לכם, עצות ,טיפים או קסם למציאת רצונות – אשמח ללמוד! תודה מכל הלב.

מאחלת לי ולנו מסע מרתק ומלא ברצונות...
להתראות ברשומה הבאה,
 מרסיה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על תגובתך.
מרסיה