אני רוצה! יצאתי לחפש חלומות חדשים...

לא התאפקתי! עשיתי חניית ביניים ובאתי לדווח מהשטח...

שנת 2014 החלה ואני לא יודעת מה בעצם אני רוצה. מרגישה בלבול...

פתאם, הבנתי שנגמרו לי החלומות, ואני רוצה חלומות חדשים.

יצאתי לדרך לבדוק עם עצמי, מה בעצם אני רוצה... ואיך אני רוצה לחיות את חיי בשנה זו...

אתגר מרתק! עוזר לדייק רצונות ולהתמקד. 

האמנם? יצאתי לבדוק...

אימצתי את ההצעה לכתוב את הרצונות שלי במשך 30 יום (בחירה אישית שלי) לבירור מהם הרצונות שלי...

כל יום, אני מקדישה כרבע שעה לחשיבה ולכתיבת הרצונות שלי.

היום, עצרתי לחניית ביניים לצבור כוחות, לרפלקציה, לתובנות ומה הלאה...

זו גם הזדמנות לשתף אתכם ולקרוא את תגובותיכם.

כל משפט שאני כותבת מתחיל ב"אני רוצה...". זה מוזר למי שלא רגילה לרצות...מוכר לכם?

אני מוסיפה גם את הסיבה בגללה אני רוצה את מה שאני רוצה.

והאם אני מאמינה שאקבל את מה שאני רוצה. הרבה מחשבות...

ימי כתיבת הרצונות חולפים ואני מרגישה שאני נסחפת לכתיבת To Do List  ולא Wish List.  לא לזה פיללתי – אני רוצה חלומות לא רשימת מכולת!!!

מה חסר? איפה הרצונות שהיו לי לפני שלמדתי לשפוט את עצמי?
לפני ש"גברת ביקורת" מגיחה שוב ושוב...

קראתי את מה שכתבתי. זה ריגש אותי, באמת!

הצלחתי לבטא בקול כמה מהרצונות הכמוסים שלי במילים.
יחד עם זאת, לא הרגשתי בשום רגש שמתפרץ מרצונות אלו. הם לא "עשו לי" משהו... לא הרגשתי "אש בוערת" בבטן כשקראתי אותם!

נראה לי שחסרה "האש בוערת" ברצונות שלי.

חסרים לי הלהט והתשוקה במשפטים המבטאים את הרצונות והחלומות שלי כדי שהם יהיו באמת שלי. למרות שהתרגשתי לקרוא את הרצונות שלי, הבנתי שהם היו חסרי רגש.

הבנתי שכדי לרצות, אני רוצה לרצות בלהט!
אני רוצה לקרוא את משפטי הרצונות שלי ולהתרגש! להרגיש את הפרפרים בבטן, את הלהט ואת התשוקה! מאותו היום, התחלתי לאסוף מילות רגש מרגשות על מנת לתבל את הרצונות שלי! כדאי לנסות...

אני ממשיכה במסע המרתק שלי לרצות בלהט וליצור עוד ועוד רצונות מדוייקים  לבריאת מציאות מדהימה עבורי לשנת 2014.

מבטיחה להמשיך ולעדכן בחוויה שלי אחר בירור הרצונות המרגשים והמדוייקים שלי.

תודה על זמנך, על ההקשבה ועל התגובה. אשמח לקרוא אותן בהנאה.

ניפגש בכיף ברשומה הבאה

סוף שבוע מופלא!

♥ מרסיה

"I Have a Dream" - האם אם יש לי חלום, זו קלישאה?

"I Have a Dream"  - יש לי חלום...

תסכימו איתי שזו קלישאה! הרי ידוע שחלומות לא מתגשמים...

המציאות מכתיבה לנו דרישות וצרכים אחרים (חשבונות, מחויבויות וכד'),

וצריך לעשות את מה שצריכים לעשות!!!

אז, החלומות נשארים לשינה...

ואנחנו... נשארים עם התסכול, האכזבות...ועם המציאות!

בודאי שמתם לב, שבתחילתה של כל שנה חדשה, ישנו טרנד של בניית חזון, לוח חזון, הגדרת מטרות ויעדים, ויאללה – לתקתק תכנית פעולה/עבודה, עם לו"ז וכד'! נו, עוד לא גמרתם את המשימה?

גם אני נסחפתי לטרנד הזה וכבר כמה שנים אני עושה סרטוני חזון, לוחות חזון, מציבה מטרות ויעדים ועוד...

גם השנה זרמתי עם הזרם, הלכתי לימי עיון ללמוד את המילה האחרונה בתחום של הכנת תכניות פעולה, למדתי כלים להתגברות על דחיינות, קיבלתי "בוסט של מוטיבציה" ועוד ועוד...

ואז, נתקעתי!

משהו בפנים-בפנים אמר לי שזה לא מדוייק לי...ולא ידעתי לומר מה!

עצרתי והשארתי את כל מה שלמדתי בצד ובתוך המגירות,

והתחלתי לבדוק מה קורה לי, מה מפריע לי ובעיקר איך אני יכולה לעזור לעצמי לצאת מהתקיעות.

אלה היו ימים של מבט פנימה ונהיה לי עצוב כי הבנתי שלא היו לי הרבה חלומות, בעיקר בילדותי. ואם היו לי , דאגו לומר לי כל הזמן: "הרי חלומות לא מתגשמים"!

ואם היו לי חלומות, הם היו של משהו אחר...לא שלי!

באמצע החיים, אימצתי איזה חלום יקר ויומרני – צניחה חופשית. הרי ידעתי שחלומות לא מתגשמים...

אז מה אכפת לי לומר ש"החלום שלי זה לצנוח"!

השנים חולפות עד שיום בהיר אחד, הרמתי טלפון לחברת סקיידייב בחוף הבונים ושאלתי אותם אם אני יכולה להגיע עכשיו והם אמרו לי –כן, בואי! באתי! וצנחתי! והגשמתי חלום ישן ויומרני ב-18.11.2009 בגיל 54.

מצד אחד, הייתי מאושרת, כי הגשמתי חלום שלי אבל מצד שני, הבנתי שהחלומות שלי נגמרו...

אמרו לי: "תתחילי לחלום חלומות חדשים"...זה קשה! , אמרתי...

בסופו של דבר, הפכתי את הקושי לאתגר.

מאז הגשמתי כל מני חלומות שאת רובם אני משתפת אתכם.

כמו למשל, פתיחה וכתיבה בבלוג שלי "החופש להעז ולהגשים", הקמת אתר נוסף עם הדרכות מחשבים שלי "ללמוד ברוגע", הנחיה של סדנאות וקורסים בנושאים שקרובים לליבי ועוד...

השנה, רציתי לדייק את החלומות שלי לשנה החדשה והבנתי, שאני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה... אם אני מתחילה משפט ב"אני רוצה...", אני מיד מגמגמת ונכנסת ללופ של מחשבות שליליות. ואת זה, ממש לא בא לי! לא, תודה!

וכאן אני תקועה...אני לא יודעת מה אני רוצה...ווזה מתסכל אותי מאד!!!

אז, ראשית, אני חומלת לעצמי ומודה על כל מה שיש לי.

זה דבר חדש שלמדתי ואימצתי. זה עוזר לשחרר מתח מיותר ולחשוב בבהירות.

תנסו, זה מעודד ומכניס לפרופורציות.

הציעו לי לכתוב במחברת את הרצונות שלי.

נדלקתי על הרעיון כי אני אוהבת לכתוב, לקשקש ולקשט.

בחרתי מחברת חגיגית, עפרונות, טושים, נצנצים וכד' ואני מתחילה לרשום את הרצונות שלי ואת הסיבות שמגיע לי לרצות אותם.

אקדיש בין חמש דקות לרבע שעה ביום לכתיבה, במשך 30 יום (אומרים שזו תקופה טובה להטמעת שינוי).

זה יהיה המסע שלי למציאת הרצונות שלי.

אלה יהפכו לחלומות שארצה להגשים.

מבטיחה לעדכן בסיום המסע למציאת הרצונות שלי. או אפילו תוך כדי...

אם בא לכם, אפשר להצטרף! אפילו כדאי.  תודיעו לי, אולי אפילו אפתח קבוצה סגורה בפייסבוק: "הקבוצה הסגורה לחיפוש הרצון האישי..." יהיה שמח...

אם יש לכם, עצות ,טיפים או קסם למציאת רצונות – אשמח ללמוד! תודה מכל הלב.

מאחלת לי ולנו מסע מרתק ומלא ברצונות...

להתראות ברשומה הבאה,

 מרסיה