פוסט ה-100 שלי, נכתב
ביום שישי ה-12/12.
איזה כיף של תאריך ואיזו התרגשות!
זהו הפוסט ה-100 שלי. וואו! איזו חגיגה!
אני מרגישה באויר
אנרגיות מטורפות.
אני מרגישה בתוכי
אנרגיות מתפרצות,
ורציתי לחלוק את ההתרגשות
שלי עם אנשים שאני אוהבת – אתכם!
תודה שאתם עדייין
איתי!
תודה שאתם עדיין
פותחים את המיילים שלי
ותודה שאתם עדיין קוראים
את פוסטים שלי!
תודה מקרב לב!
ההתחלה
בינואר 2011 כתבתי את
הפוסט הראשון שלי, בידיים רועדות וחששות בלב.
חשבתי: מי יקרא אותי?
כשפתחתי את הבלוג,
אתגרתי את עצמי מבחינה טכנולוגית וכשהמטרה היתה עסקית. כלומר, לפרסם את עצמי
כמטפלת ומנחה סדנאות וקורסים בשיטת תרגילי מוח והקינסיולוגיה החינוכית.
מהר מאד הבנתי שהעסקי
והאישי לא נפרדים, הם הולכים יד ביד ומשפיעים אחד על השני, כלומר עלי!
אני יודעת שהבלוג תמך
וליווה אותי בדרך שבחרתי ללכת.
הצד השני של המטבע (או מאחורי הקלעים של הבלוג...)
יש האומרים שלא כתבתי
מספיק פוסטים, יכול להיות שלא הגעתי למספיק אנשים ולא הרחבתי מספיק את רשימת
המנויים/ות שלי, יכול להיות שאני כותבת יותר מדי על עצמי ולא מספיק
"עסקית", יכול להיות שאני "יותר מדי" משתפת... נכון, הכל יכול
להיות!
אך, דבר אחד אני בטוחה! אני גאה בעצמי על ההתמדה. כן, ההתמדה!
גם בתקופות קשות
שחוויתי , חשוב היה לי לכתוב ולשתף אתכם.
בצורה זו, הצלחתי
להתגבר על הביקורתיות, פחות הקשבתי לשיפוטיות של עצמי ושל הסביבה.
חגגתי כל תגובה
ופירגון שקיבלתי מכן/ם.
אני מודה לכן/לכם.
אני אוהבת אתכן/אותכם!
שנת 2015 – שנת הפריחה
שלי
בראש השנה העברי
האחרון, ציינתי בפני עצמי ובפני משפחתי, ששנת 2015 תהיה שנה של פריחה עבורי. זה היה כשחזרתי
מביקור משפחתי מהמם בברזיל וסיימתי את שנת האבל שלי על פרידה מבן זוגי אחרי 37 שנים
ביחד.
זו היתה שנה של שפע חוויות והתנסויות חדשות, עם עליות וירידות מטורפות.
הרבה למידה על עצמי ועל הסובבים אותי.
בעיקר למדתי לכבד את עצמי כפי שאני. הפכתי את כאביי לידידיי.
למדתי להקשיב ולאפשר
מתוך כבוד לעצמי ולאחר.
הבנתי שאני בוראת את המציאות שלי ואני רוצה מציאות קלה
וטובה.
לכן, אני רוצה ששנת 2015 תהיה שנה של פריחה.
בחודשים האחרונים,
אני מרגישה שחלקי הפאזלים מתחילים להסתדר במקומם ואני רגועה.
אני מבררת עם עצמי "מה
אני רוצה..." ומגשימה דברים קטנים שמוסיפים אושר לחיי.
אני יודעת שיש לי
מקום בעולם ומאפשרת לאחרים להיות הם עצמם.
נכון שזה תהליך. אך יחד
עם זאת, אני גאה בעצמי על הדרך.
העתיד...
אינני מגדת עתידות
אך אמשיך לכתוב בבלוג שלי.
אשמח להמשיך להיפגש
אתכן/ם, אמשיך לחגוג כל תגובה ופרגון שאקבל, אמשיך לשתף אתכן/ם בחוויות שלי ואשמח
לארח אתכן/ם בסדנאות שלי וגם כאן.
כמו כן, אני ממליצה בחום להעז
ולכתוב בלוג.
מאחלת סוף שבוע רגוע.
תודה על זמנכן/ם!
אוהבת אתכן/ם,
מרסיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה