היום, מציינים את יום
דר' מרטין לותר קינג, אשר דגל במאבק בלתי אלים וגם אני.
נאומו המפורסם "יש לי חלום" ואני אוהבת "חלומות" ואני מודעת לפחדים הנלווים לחלומות.
נאומו המפורסם "יש לי חלום" ואני אוהבת "חלומות" ואני מודעת לפחדים הנלווים לחלומות.
אני עדיין בעד חלומות. ובעד להגשים אותם.
לא תמיד זה היה כך...
אולי זו אחת הסיבות שאני
מציינת את "יום דר' מרטין לותר קינג", בכתיבת פוסט על "חלומות".
תמיד הערצתי את דר'
מרטין לותר קינג.
מאז, ילדותי בברזיל. אני זוכרת את הצעדות שלו ואת הנאומים שלו.
אני גם זוכרת את ההשפעה שלו ושל המעשים שלו, על האוכלוסיה הברזילאית. ואני זוכרת גם איך המשטר נהג ביד קשה
כלפי המפגינים וגם כלפי אלה שלא הפגינו... אני זוכרת איך בשקט ובאיפוק שלו, דר' מרטין לותר קינג, היה משדר עוצמה
ונחישות.
"יש לי
חלום", נאומו המפורסם והמרגש. מלא בלהט לעתיד טוב יותר לכולם, צפיתי בטלויזיה בשחור לבן. לצערי, גם את הידיעה על הירצחו, אני זוכרת...
זהו אחד המשפטים העוצמתיים עבורי:
"יום אחד נחיה באומה בה לא ישפטו אנשים על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם".
לא לי היו חלומות. או שלא
ידעתי לחלום, או שלא לימדו אותי לחלום או שלא איפשרו לי לחלום...
הסיבה היא שהראש שלי
היה מלא בפחדים ולא נשאר פנוי מקום לחלומות.
קיבלתי תגובה מעניינת לאחר שפרסמתי את התמונה הזו:
"דווקא בראש מלא פחדים יכולים להיות חלומות, אבל חלומות מסוג אחר...
סיוטים ואלה לא החלומות הרצויים".
הצדק איתה! מי רוצה סיוטים?
פחדים
מביאים סיוטים וסיוטים משתקים אותנו...
להתמודד עם פחדים
הוא אתגר והוא חלק מהמסע שלנו.
ההתמודדות שלי היתה (ועדיין) לשחרר
את הפחדים ואת הסיוטים ולאפשר לעצמי לחלום... פשוט לחלום.
פשוט לעצום עיניים ולשאול את עצמי "מה אני רוצה".
ניסיתם פעם לעצום
עיניים ולשאול את עצמכם מה אתם באמת רוצים ולחכות לתשובה?
אתגר לא פשוט...
הבנתי עוד משהו, כשהכרתי את "חוק
המשיכה".
"אם התדר חיובי או אם הוא שלילי, חוק המשיכה
ייתן לכם עוד מאותו הדבר".
זה לא יאומן! אני במו ידיי, בעצם במו מחשבותיי, אחראית לריבוי הפחדים שלי...
בלתי נתפס! כשאני מפחדת, אני מושכת אלי עוד ועוד פחדים. די! לא רוצה יותר!
רוצה לחלום ולא לפחד מהרצונות שלי...
"תתחילי בקטן", זו העצה שקיבלתי.
אז, התחלתי לחלום בקטן, להגשים ובעיקר, שמחתי כי התחלתי להרגיש שאני מצליחה להגשים אותם.
ערכתי ניסוי "הגשמת החלומות שלי". התחלתי לקבוע דייט עם עצמי לשתות קפה בבתי קפה. בכל יום, מקום אחר. זה היה אפילו כתוב גם ביומן שלי...
נכון שזה נשמע חלום קטן
וקל לביצוע? יחד עם זאת, היו לי המממון שיחות פנימיות של "האם זה מגיע לי"...
כל כוס קפה ששתיתי עם עצמי בבית קפה, היה נצחון עבורי. הייתי חוגגת ועושה תנועת נצחון. יש!!!
תאמינו לי, זה לא היה מובן מאליו!
לאט לאט, ראיתי שזה
אפשרי לי. גם לחלום. גם לרצות. וגם להגשים!
והפחדים? הם המשיכו להופיע יחד
עם החלומות והרצונות החדשים. גם אותן שיחות פנימיות שליליות, והביקורת העצמית
וכאלה דברים שתפקידם הבלעדי היה להמשיך "להאכיל את הפחדים" שלי...
פתאם זה קרה! היה לי רצון עז
לשחרר את הפחדים שלי. הם כבר לא שירתו אותי יותר...
איך אני עושה את זה? משנה גישה לפחד... מסתכלת אליו בגובה עיניים...
אני נוהגת להזמין את הפחד שלי לשיחה כדי לברר מה מקורו, להודות לו ולשחרר אותו לדרכו... יאללה, ביי!
הבנתי שאני
יכולה לנהל את הפחדים שלי ולא להיפך.
זו תובנה חדשה ומודעות זו מאפשרת לי להגשים חלום או שניים ולהמשיך
לחלום הבא שלי...
להגשים חלום למרות או
בזכות הפחד, זו תחושה מדהימה.
אני מיד חוגגת ועושה את תנועת הנצחון שלי. יש!!!
תנסו גם אתם. תתחילו בחלומות קטנים. מומלץ בחום!
כמדי שנה, אני נוהגת לציין את יום דר' לותר קינג כתיבת פוסט בנושא חלומות.
זו הזדמנות עבורי לברר מה הרצונות שלי ולעדכן את החלומות שלי לשנה החדשה, שנת 2016.
שננסה תרגיל קטן?
ניקח חמש דקות לעצמנו, נעצום עיניים ונשאל את עצמנו מהם החלומות
והרצונות שלנו לשנת 2016.
זה
כיף, זה מדרבן ונותן השראה.
מה דעתכם להכין צנצנת החלומות שלכם... כמו בצילום!
בהצלחה לכל החולמות
והחולמים.
נתראה בפוסט הבא עם
רשימת החלומות שלנו
בברכת חלומות נעימים
מרסיה♥
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה