השנה, יותר מתמיד אני רוצה להשליך!
להשליך את הבאסה, את הג'יפה שהצטברה בי,
את הדי המלחמה, את חוסר התקוה השורה בי ובמקומותינו.🙏
וככה אני מרגישה - עצופה!
כן! אני רוצה לבוא קלה לשנה החדשה! אנא, הצטרפי אלי! תודה💖
לפני שאני כותבת פוסט לבלוג שלי,
אני קוראת חומרים כדי לקבל השראה לכתיבה ולדייק
במידע.
הפעם,
נתקלתי במערך השיעור "פעילות תשליך לראש השנה" של עמותת קדמה
המדהימה.
אני מכירה
אותן באופן אישי כי בתי מורן עבדה איתן והן צוות א.נשים איכפתי ואמיץ.
ממליצה בחום להכיר אותן ואת כל מה שהם מוציאים לאור.
מתוך מערך השיעור:
"התשליך הוא מנהג יהודי שמתקיים בראש השנה, שבו
משליכים באופן סמלי ובתפילה את החטאים אל מקור מים. המנהג מגיע מהפסוק
"וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק
ז' פסוק י"ט, ונוהגים לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות
מהעוונות והחטאים/
במערך שיעור זה נקיים בכיתה טקס שבו
"נשליך" הרגל או נוהג שברצוננו להיפרד ממנו או להתמודד איתו מחדש בשנת
הלימודים החדשה. קבוצת התלמידים והתלמידות
המשתתפות/ים יהיו מקור לחיזוק ולעידוד עבור בני ובנות הכיתה." .
ואלה המשפטים שמוצעים "להשליך" במערך השיעור:
כמובן, שכל
אחת ואחת תכתוב לעצמה משפטים שמתאימים לה "להשליך".
אני משליכה את הצורך שהכל יהיה מושלם.
אני משליכה את הצורך "לתקן" אחרים.
אני משליכה רגשות ומחשבות שלא משרתים אותי.
אני משליכה את המאבק על המקום שלי.
אני משליכה את הקושי לבקש עזרה.
אני משליכה את הקושי לבטא את הקשיים שלי.
אני משליכה את הצורך "לתקן" את עצמי
עבור אחרים.
אני משליכה את הצורך להוכיח לאחרים שאני....
אני משליכה את הקושי לשתף פעולה.
אני משליכה את חוסר השליטה על המילים שלי.
אני משליכה את המחשבות שחוזרות וחוזרות.
אני משליכה את הצורך להוכיח לעצמי שאני...
אני משליכה את הקושי שלי להתמקד ולהתמיד.
אני משליכה את הביקורת העצמית.
אני משליכה את הפחת לפספס ולהחמיץ.
אני משליכה את הצורך לרצות אחרים.
אני משליכה את הקושי להתפשר.
אני
מוסיפה משפטים שלי:
אני
משליכה את הצורך להגיב לפני שאני מקשיבה.
אני משליכה
את "אני לא מספיק טובה/מתמידה/אמיצה/..."
אני
משליכה את הצורך לעשות דיאטה.
אני
משליכה את הקושי לשחרר אמונות מגבילות.
ובטח עוד
יגיעו עוד...
אני מציעה לרשום שרשור ארוך של כל האמונות המגבילות,
שמעכבות אותנו לאהוב
ולהגשים את עצמנו.
ומה עכשיו אתן שואלות?
כמה אפשרויות.
נעשה טקס ונשחרר באהבה את כל מה שמגביל אותנו .
אפשר לשרוף את הדף (בזהירות ובבטיחות,
כמובן).
אפשר לקרוע את הדף ולזרוק לפח או
להטמין באדמה,
אפשר לקפצ'ץ את הדף, "לגהץ" אותו ולצייר עליו
או אולי אפילו שיהפוך לדף יצירתי ביומן החזותי שלנו...
או כל רעיון אחר...
הפעולה שנעשה תחזק את השחרור של האמונות המעכבות אותנו.
עם השחרור מגיעה תחושת הקלה... הללויה!
העיסוק באמונות מגבילות חשוב ביותר
ומדי פעם עלינו "לנער את האבק"
ותהליך ה"תשליך" זו הזדמנות נהדרת לבדוק, לשחרר
ולאמץ אמונות מקדמות.
וזה בדיוק מה שנעשה עכשיו!
נמלא את הואקום שנוצר באמונות מחזקות ומקדמות.
בואו ניקח כמה רגעים לעצמנו
ונכתוב רשימה באילו אמונות מחזקות ומקדמות
נרצה למלא ולהטעין את עצמינו השנה.
אני אתחיל:
אני מאמינה בעצמי.
אני אוהבת את עצמי.
יש לי מקום.
מגיע לי!
אני שומרת על הבריאות שלי עם תזונה מאוזנת ועם פעילות
גופנית.
שפע זורם אלי.
אני מרחיבה את העסק שלי.
אני אוהבת את התלמידות/לקוחות שלי ומפרגנת להן.
אני מרחיבה את קהל התלמידות/לקוחות שלי.
את המשפטים האלה, אצרף להצהרות הבוקר כחלק מרוטינת הבוקר
שלי.
עכשיו תורך!
מה תרצי להשליך? ומה תרצי לאמץ ולהטעין את עצמך השנה?
וכמה מילים על הצהרות חיוביות (affirmation)
אמנם, חזרה על אותם המשפטים לא תשנה שום דבר סביבנו,
עם זאת מחקרים מראים שחשיבה חיובית יכולה לחווט מחדש את המוח בזכות הנוירופלסטיות של המוח,
וכך לשנות את הדרך בה אנחנו מרגישות וחושבות לגבי דברים.
אני מאמינה שזה פועל!
אני מאחלת לכולנו שנה שקטה יותר!
ימים שקטים 🙏
מרסיה 💜
ועם מעט הומור...👇