12 מאי 2013

למה חוסר וודאות גורם לנו לסבל?

בפוסט הקודם, התוודאתי בפניכם ש"השנה, אני מתקשה לחזור "לשגרה לאחר החגים"... ביחוד, כי אני מנהלת עסק עצמאי ואני שומעת הרבה: "תתקשרי אחרי החגים...". כשאני שומעת את זה, מיד אני חשה את המתח בגופי. כן, חוסר הוודאות גורם לי לסבל. המחשבות מתחילות להתרוצץ במוחי ומציפות פחדים, חרדות וספקות. דפוסים ודעות צצים וקופצים משום מקום. אני במתח, אני מוצפת ואופס...אני יוצאת מאיזון. מוכר לכם?
טוענים ש"אנחנו חיים בעידן של חוסר וודאות" ושינויים מתרחשים בו בקצב הולך וגובר...איך, לעזאזל, אצליח להפוך חוסר וודאות לדרך חיים אם אני תוצר של חינוך לוודאות?
בחרתי בגלולה האדומה (בהשראת סרט מטריקס) והגעתי לארץ הפלאות כדי לגלות את עומקה של מערת הארנב... ),  להכיר בקיומו של חוסר וודאות, לדעת "איך לאכול אותו" וללמוד איך לנהוג בו. אשתף אתכם במחשבות ובתובנות שלי...
כתוצר של חינוך לוודאות, לימדו אותי ש"נכון עבורי" דברים מוכרים, קבועים, בטוחים וידועים מראש. היום, אני כבר יודעת, שבחיים האמיתיים זה לא עובד ככה... ישנן "הפתעות" שפוגעות ביציבות שלי בכל תחומי החיים: בריאות, עבודה, משפחה, עסקים ועוד. "הפתעות" אלה גורמות למצבים של חוסר וודאות. כשזה קורה, אני יוצאת מאיזון! המוח מזהה שזהו מצב מסוכן ונכנס למצב השרדותי והתגובות הן אוטומטיות. זהו שלב בו המחשבות מתחילות להתרוצץ, זהו שלב בו אנו חשים בלבול והרבה מתח בגוף, זהו שלב בו השאלה המרכזית היא: "מה יהיה?" ואין תשובה...כי אין עם מי לדבר...כאמור, שלב בלתי נסבל! בקיצור, חוסר וודאות גורם לי לסבול!!! מוכר לכם?

אני יודעת שהרבה ספרים נכתבו בנושא, אני יודעת שניתן למצוא הרבה עצות באינטרנט, ואפילו אני מדריכה איך לצאת ממצבים כאלה במהירות  אך, למרות זאת, טרם הספיקותי להתנסות בחוסר וודאות כדרך חיים כששינויים מתרחשים סביבי כל הזמן. ואתם?

יצאתי לדרך ללמוד למה חוסר וודאות גורם לנו סבל? האם וודאות בכלל קיימת? איך מתמודדים במצבים של חוסר וודאות? איך הופכים חוסר וודאות לדרך חיים?
החדשות הטובות הן שחוסר הוודאות לא גורם לנו סבל. מה שכן גורם לנו לסבל, הן הפרשנויות שאנחנו מעניקים למצב של חוסר וודאות בו אנחנו נמצאים. ככל שנפרשן את המצב "טוב" יותר, נהיה מוטרדים יותר! למשל, כשאני שומעת "תתקשרי אחרי החגים..." אני מוצאת את עצמי מוטרדת כי אני כבר לא בטוחה מה יהיה מחר או אחרי החגים בקשר לתעסוקה...והמחשבות מתחילות להתרבות ואני מוצאת את עצמי מפרשנת מצב שעוד לא קרה!! במציאות, בסה"כ ביקשו ממני להתקשר אחרי החגים – זה הכל! אבל, אני כבר "עשיתי סרטים"...כי כך אני רגילה! לא ככה? ואתם?
אבל, אם נשים לב, נבין שמלבד הרגע הנוכחי, שהוא וודאי, כל הרגעים שיבואו אחריו הם יהיו מוגדרים כמצבים של חוסר וודאות, לא? זה אומר, שחוסר וודאות הוא מצב די טבעי...
אז, למה כל הפחדים צצים במצבים של חוסר וודאות? כי אנחנו לא "בשליטה". והורגלנו שזה מפחיד "לאבד שליטה". שזה לא טוב "לאבד שליטה". ומי בכלל רוצה "לאבד שליטה"? שוב הפרשנות שלנו "מנצחת" את המציאות...
עד כאן למדתי, שרק הרגע הזה הוא וודאי, והרגעים הבאים הם כבר לא וודאים כך שמצבים של חוסר וודאות הם עניין טבעי ורק הפרשנויות שלנו על המצב הן אלה שגורמות למתח ולפחדים לצוץ.

אז מה עושים כדי להתמודד ואיך הופכים חוסר וודאות לדרך חיים?
זו דרך חדשה, נתייחס אליה כאל ניסוי... נרשה לעצמנו להתנסות ולזרום עם חוסר הוודאות, עם חוסר הידיעה... מדי פעם, נעצור, ננשום ונשאל את עצמנו מה שלומנוי? נקשיב לתחושות הגוף והלב. וזה משאיר אותנו כאן ועכשיו, ללא הפחדים והמחשבות הטורדניות על משהוא שעוד לא קרה! יש להפסיק לשים את העגלה לפני הסוסים...
גיליתי גם, שבתקופות של חוסר וודאות, אני מחפשת כל הזמן פתרונות יצירתיים.

וכך נולד ערכת "רמזור מה שלומכם" שפיתחתי והצגתי בפניכם בפוסט הקודם שלי.  אני לומדת לעצור לרגע, לנשום, לשאול את עצמי: מה שלומי?  ולבחור במה שמתאים לי באותו רגע וודאי ולהדוף את כל הפחדים כתוצאה מהפרשנויות שלי למציאות.
ישנו משפט בפורטוגזית שאומר: "בחוסר הוודאות של המחר, בחרי/בחר במה שעושה אותך מאושר/ת היום!"
שימו לב, כמה שהמשפט משלים את "רמזור מה שלומי". היום בחרתי לשתף אתכם בפוסט הזה כי זה עושה אותי מאושרת היום.

זוהי דרך חדשה עבורי. אני לומדת להפוך חוסר וודאות לדרך חיים. כל יום מחדש. כל רגע מחדש... זה לא קל! זה מאתגר ואפילו מרגש!

מקוה לפגוש אתכם בדרך הזו ולקרוא את תגובותיכם.

אם טרם קיבלתם את "רמזור מה שלומכם", תכתבו לי ואשלח לכם.

שבוע טוב ולהתראות בפוסט הבא,
♥מרסיה