21 אפריל 2016

חג חירות עם שמחה בלב

התלבטתי לגבי הכותרת של הפוסט הזה.
"נקיונות פסח 2016" או "חג החירות ושמחה בלב 2016"
לבסוף נולדה הכותרת "חג חירות עם שמחה בלב".
האביב וחג פסח כבר כאן!

כמו בכל פסח, המדיה מלאה בנושא "נקיונות". נקיונות מכל הסוגים.
כשנושא  "נקיונות" עולה, נשים מאבדות את הראש ויוצאות מאיזון.
זה מטורף! המירוץ אחר התכשיר האולטימטיבי שינקה את... השלימו את החסר.
אם יצא לך פעם להתבונן באלפי התכשירים המוצגים במדפי הסופר, אפשר פשוט לקבל סחרחורת. לא?

אני לא מאלה שמשתגעות על ניקיונות, עם זאת אני עושה הרבה נקיון רגשי...

לכבוד פסח, אני מבקשת לשתף אתכם בשני דברים שהגיעו אלי בכל מני מדיה...

הראשון, הוא שיר מקסים ומרגש של אמנון ריבק

"כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם"
כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ 
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה, 
אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם. 

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, 
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה, 
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם. 
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה
אַחַת, 
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף - 
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ 
אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים, 
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים, 
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם, 
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים. 
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף, 
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, 
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ. 

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ 
אֵיזוֹ מִצְרַיִם.
וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, 
לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד 
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

אני בוחרת להנות מהמילים של השיר ואת הטקסט אקריא בליל הסדר.


השני, הוא המשפט הבא –
"לא צריך פרעה כדי לשעבד בן אדם.
מספיקים גם רגשות שליליים וזיכרונות מהעבר.
שחרר את כולם וצא מעבדות לחירות".

אני בוחרת לשחרר רגשות שליליים וזכרונות מהעבר ולהגיע לליל הסדר משוחררת ועם שמחה בלב.

ג'וליה קמרון, בספרה "דרך האמן" אומרת ש"אחד הסימנים של תהליך בריא הוא הצורך הפנימי לדלל, לסדר ולזרוק בגדים וחפצים ישנים. עם השלכת הישן, אנחנו מפנים מקום לחדש".

זה מופלא ומרגיש לי נהדר לדלל ולפנות מקום (פיזי ורגשי).

עם זאת, עלינו לזכור ולמלא את המקום שהתפנה במשהו שאנחנו רוצים.
כי, כידוע, כל ריק מתמלא... ורצוי שיתמלא במשהו שאנחנו רוצים, לא?

וזה מה שעשיתי...

נקיתי.

הודיתי לישן ושחררתי.

פיניתי מקום לדבר חדש.

וביקשתי שהדבר החדש ימלא את המקום שהתפנה.

והשמחה בלב התמקמה ברכות בליבי, בגופי ובנשמתי.

בחג החירות הזה, אני מקבלת בברכה את השמחה בלב.

ואני מרגישה את החירות. בכולי.
והשמחה בליבי תישאר גם כשהחג יגמר... תודה

ואצלך? מהו הדבר החדש עבורו פינית מקום?

מאחלת לך ולמשפחתך שפע שמחות בלב.
מרסיה