(אזהרת טריגר עצב, אֵבֶל)
מסוף חודש
מרס, העצב והאבל הפרטי שלי מתערבבים עם העצב והאבל הקולקטיבי.
התקופה
שבין יום השואה ליום הזכרון, אנחנו נחשפים לסיפורים אישיים וכואבים והשנה היה לי
לא פשוט.
קיבלתי
הודעה מצערת שאחותי Eliana (אחותי האמצעית) חלתה בקורונה
ולצערי הרב, לאחר שבוע היא נפטרה בברזיל.
הצער, העצב
ובלי היכולת להיות שמה איתה, הכבידו עלי עד מאד.
כאבתי, ממש
חשתי כאב פיזי...התכנסתי בתוך עצמי עם האבל הפרטי שלי.
נתתי
לעצמי זמן. זמן ריפוי...
Eliana מאד אהבה את הציורים
הנוירוגרפיים שלי.
לכן, בחרתי להתחיל את תהליך הריפוי שלי עם ציורים נוירוגרפיים.
כל העצב
שבתוכי נמצא בעיגול הסגול, אותו מיזגתי עם היקום.
צבעי הקשת
מעדנים את הכאב שבתוכי.
זו רק
תחילתו של מסע לריפוי הכאב על אבדן אחותי...
אני נותנת
לעצמי את הזמן "ליפול לעצבות..." כדי לחזור ולפגוש בשמחה.
אחותי Eliana
היתה אשת מילים, משוררת.
אני בטוחה
שהיתה אוהבת את המילים שמבטאים את מה שאני מרגישה כשעדיין כואב לי...
כששואלים,
מה שלומי...
באחד מחדרי הלב, אני מכינה מקום מיוחד עבורה.
כל יום
כשאני מתעוררת, אני משתדלת
אני ממשיכה
עם התהליך של ריפוי.
אני עוד לא במיטבי עם זאת
היה לי חשוב לשתף.
אני מודה
לכל מילות הניחומים שקיבלתי מכן/ם.
אני
מרגישה שהאנרגיות מתחילות לחזור אלי והמחשבות מתבהרות.
כמו בשיר
"מקום לרצון" של תמר אשר, אני רציתי שקט...
ואני
עדיין זקוקה לשקט הזה...
עם זאת, אני
מרגישה את פרץ האור שיוצא מתוכי
ואני
מברכת אותו באהבה גדולה.
אני ממשיכה
לצייר את הכאב שלי.
אני
מאמינה שבכל פעם, הכאב יופיע בצורה ובצבעים אחרים
וגם
עוצמתו תשתנה...
וכך אני
ממשיכה בתהליך ריפוי שלי...
למרות שאני
נוגעת בשורשים חשופים וכאובים,
הכלים היצירתיים
(ציורים נוירוגרפיים, מילים/כתיבה, נשימות עמוקות וכד') עוזרים לי לחוות תהליך ריפוי
עדין.
תודה מקרב
לב אם הגעת עד לכאן.
אני
מזמינה אותך, אם תרצי, לשתף את הדרך שלך להתמודדות עם כאב.
בשורות
טובות.
מרסיה בריר
מנחה לשינוי חיובי ולצמיחה אישית עם כלים יצירתיים
0505919599
*סדנאות בזום עם מרסיה בריר
https://wa.me/972505919599
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך.
מרסיה