הרשי לעצמך להרגיש...

 האביב כבר כאן וחג הפסח מתקרב ובא.

החגים מביאים איתם את המשפחתיות עם כל מה שמשתמע מזה...

מגוון רגשות עולים וגואים...

וגם בחוץ, המצב לא תורם לשלוות הנפש שלנו, נכון?

אז, אני מבקשת להזכיר לך ולעצמי

הרשי לעצמך להרגיש...

חשוב לתת מקום לרגשות.

חשוב לאפשר לעצמנו להרגיש רגשות.

חשוב גם לדבר עליהם...

חשוב להבין איזה רגש בדיוק אנחנו מרגישות (למרות שזה הכי מאתגר, לא?)

ובעצם, כמה רגשות קיימים?

לזה אין תשובה ברורה!

בסרט המקסים "הקול בראש",

הם מדברים על  5 רגשות בסיסים: כעס, פחד, גועל, עצב ושמחה.

ואם נשים לב, נראה רק רגש חיובי אחד - השמחה

לעומת שאר ארבעת הרגשות האחרים שהם שליליים... 

פחד, גועל, כעס ועצב. באסה, לא?

יחד עם זאת, מיעוט הרגשות מאפשר לנו להבחין ולדייק איזה רגש עולה בנו.

זה מאפשר לנו גם להבין את הסיבה שהוא הופיע,

לשחרר אותו,

להודות לו שהוא בא לבקר

ולזמן את השמחה שתיכנס ישר ללב.

אז, הרשי לעצמך להרגיש

כל מה שאת מרגישה זה בסדר!

ואם את לא בטוחה מה את מרגישה,

נסי לתת ביטוי גרפי למה שאת מרגישה.

קחי עפרון וניר קטן ותשרבטי משהו...

זו דרך עוקפת שכל ומשחררת.

תרגישי הקלה ושחרור.

ואני כאן, בשבילך ...

הרשי לעצמך להרגיש...

תזכרי שבזמנים קשים, זה טבעי לדאוג ולחשוש.

אז, קבלי את הרגשות האלה בתודה.

נכון שהם לא נעימים אך הם מועילים לנו

כי הם עוזרים לנו לשאול שאלות ולחפש דרכים לריפוי.

וכך נרגיש עוד ועוד שמחה בלב.

ואני כאן, בשבילך ...

תודה עם הרבה שמחה בלב.💖

מרסיה בריר💜

מנחה לשינוי חיובי ולצמיחה אישית עם כלים יצירתיים

0505919599

***********************************

==> רוצה לקבל חוברת במתנה  10דרכים יצירתיות לשינוי חיובי.

==> רוצה לקבל השראה ליצירה בקבוצת וואטסאפ שקטה?

תהליך הריפוי שלי...

(אזהרת טריגר עצב, אֵבֶל)

מסוף חודש מרס, העצב והאבל הפרטי שלי מתערבבים עם העצב והאבל הקולקטיבי.

התקופה שבין יום השואה ליום הזכרון, אנחנו נחשפים לסיפורים אישיים וכואבים והשנה היה לי לא פשוט.

קיבלתי הודעה מצערת שאחותי Eliana (אחותי האמצעית) חלתה בקורונה ולצערי הרב, לאחר שבוע היא נפטרה בברזיל.

הצער, העצב ובלי היכולת להיות שמה איתה, הכבידו עלי עד מאד.

כאבתי, ממש חשתי כאב פיזי...התכנסתי בתוך עצמי עם האבל הפרטי שלי.

נתתי לעצמי זמן. זמן ריפוי...

Eliana מאד אהבה את הציורים הנוירוגרפיים שלי.

לכן, בחרתי להתחיל את תהליך הריפוי שלי עם ציורים נוירוגרפיים. 

כל העצב שבתוכי נמצא בעיגול הסגול, אותו מיזגתי עם היקום.

צבעי הקשת מעדנים את הכאב שבתוכי.

זו רק תחילתו של מסע לריפוי הכאב על אבדן אחותי...

אני נותנת לעצמי את הזמן "ליפול לעצבות..." כדי לחזור ולפגוש בשמחה.

אחותי Eliana היתה אשת מילים, משוררת.

אני בטוחה שהיתה אוהבת את המילים שמבטאים את מה שאני מרגישה כשעדיין כואב לי...

כששואלים, מה שלומי...

באחד מחדרי הלב, אני מכינה מקום מיוחד עבורה.

כל יום כשאני מתעוררת, אני משתדלת

אני ממשיכה עם התהליך של ריפוי.

אני עוד לא במיטבי עם זאת היה לי חשוב לשתף.

אני מודה לכל מילות הניחומים שקיבלתי מכן/ם.

אני מרגישה שהאנרגיות מתחילות לחזור אלי והמחשבות מתבהרות.

כמו בשיר "מקום לרצון" של תמר אשר, אני רציתי שקט...

ואני עדיין זקוקה לשקט הזה...

עם זאת, אני מרגישה את פרץ האור שיוצא מתוכי

ואני מברכת אותו באהבה גדולה.

אני ממשיכה לצייר את הכאב שלי.

אני מאמינה שבכל פעם, הכאב יופיע בצורה ובצבעים אחרים

וגם עוצמתו תשתנה...

וכך אני ממשיכה בתהליך ריפוי שלי...

למרות שאני נוגעת בשורשים חשופים וכאובים,

הכלים היצירתיים (ציורים נוירוגרפיים, מילים/כתיבה, נשימות עמוקות וכד') עוזרים לי לחוות תהליך ריפוי עדין.

תודה מקרב לב אם הגעת עד לכאן.

אני מזמינה אותך, אם תרצי, לשתף את הדרך שלך להתמודדות עם כאב.

בשורות טובות.

מרסיה בריר
מנחה לשינוי חיובי ולצמיחה אישית עם כלים יצירתיים
0505919599

*סדנאות בזום עם מרסיה בריר
https://wa.me/972505919599